לוח ארז חלק ב תעא

בפניו הלא אין נסתר מפניו. ועוד לא ידענו מדוע השבח שנורא מעשיו הוא רק מקצתו וכי טוב הוא כולו. ועוד שאמר שבחו של מי שאמר והי' העולם הכי אין תואר אחר להקב"ה רק שאמר והי'. הול"ל שברא העולם כמו בשאר מקומות. ע"כ לולא דמסתפינא אמינא להסב כוונת הדרוש עפמ"ש בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' כדי להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות ופירש"י שע"כ עונשין כפול שמאבדים דבר שטרח בו הקב"ה כביכול. ונראה דמה"ט ברא הקב"ה את העולם ע"י אמירה אף שהי' יכול לבראו במחשבתו ית"ש. אבל הטעם הוא ג"כ כנ"ל כדי שיענשו הרשעים שמאבדים את העולם שנברא עכ"פ כביכול בטירחא מועטת ע"י הדיבור אבל המחשבה אין בה טורח כלל וכלל. והנה לפמ"ש דכשבאה רעה ח"ו על האדם ג"כ צריך להודות אבל לא יוכל להודות בלב שלם ונפש חפיצה אחרי שהטוב הנצמח מהרעה הוא טמון ומכוסה ונעלם מעיני בשר. אמנם כשייטיב הקב"ה לנו אז נרחיב פינו ונמלאהו בשיר ותודה וקול זמרה. לפ"ז נפרש בפניו ושלא בפניו האמור במדרש על פנים של זעם כמ"ש פני ילכו והניחותי לך. וז"ש אומרים מקצת שבחו של מי שאמר והי' העולם ומאחר שברא את העולם באמירה נסתעף מזה עונש לרשעים כנזכר. ואם הוא ית' מעניש לחוטא ומראה לו פנים של זעם אז אומרים רק מצות שבחו ולא כולו באשר האדם עיני בשר לו לבו בל עמו בעת צרתו להודות לה' בכל שבחו. וע"ז מביא שפיר קרא אמרו לאלקים מה נורא מעשיך אם נוראים מעשיו להכות ולהעניש אז ג"כ האמרנו את ה'. אבל שלא בפניו והוא כשפניו של זעם ילכו וברב טובו משפיע לנו כל טוב אז כל הנשמה תהלל לאמוד הודו לה' כי טוב אם יריק חסדו ושפע ברכתו לעולם אז טוב עין הוא יבורך ברוב התשבחות כנ"ל. והנה ארז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית והטעם כיון שעל ג' דברים העולם עומד על האמת ועל הדין ועל השלום נמצא הדיין הוא ממעמידי העולם כמ"ש בטור ח"מ סי' א'. ובודאי אין לו מעלה גבוהה ורמה כ"כ אלא בהיותו דן רק על פי חוקי האלקים ותורותיו אבל אם ישפוט ע"פ חוקי שכלו לבד לא יזכה למעלה זו. וכבר כתבנו שע"כ ברא הקב"ה את העולם ע"י אמירה ולא ע"י מחשבה גרידא כדי ליתן שכר לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בדיבור. והיינו הדיינים הדנים לאמתו כנ"ל. וזה דקאמר לא לפנינו אתה עומד. כי לא מלבנו אנו בודים את המשפט כ"א לפני מי שאמר והי' העולם ולא בראו ע"י מחשבה כדי ליתן שכד לצדיקים הדיינים שמקיימים את העולם. וכ"ז אם הם דנין ע"פ חוקי האלקים ולא רק עפ"י חוקי שכלם. ובזה יתבאר מחז"ל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא לפני כותים שכל הדן לפני כותים מייקר אלילים שנאמר כי לא כצורינו צורם ואויבנו פלילים. ונדחק ברמב"ן ז"ל שהוציאו דרשא זו מדלא כתיב תשים להם כמו שם שם לו חק ומשפט. ולהנ"ל א"ש בפשיטות שאם הי' השופט שופט כפי שכלו לא הי' כ"כ חילול השם אם יסמכו יותר על שכל שופט אינו יהודי אשר אולי הוא מלומד ביותר בחכמת הדינים שלמד מנעוריו מפי הורים ומורים ויודע היטיב בטיב משא ומתן וישוב העולם יותר משופט יהודי. אבל כיון שלא מדעתו הוא גוזר רק ע"פ התורה והמשפט לאלקים ית' ומודיעם חוקי אלקים ותורותיו. א"כ כשאינם הולכים לב"ד ישראל אף שהם דנין רק עפ"י חוקי התורה ולא ע"פ שכלם. בע"כ שנבזה ח"ו בעיניהם התורה עצמה. כמאמר הש"י לשמואל לא אותך מאסו כי אם אותי. וז"ש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כשלחן ערוך כנ"ל. ולא שהשופט יחוה דעתו. ע"כ לפניהם ולא לפני כותים כי אם הולכים ח"ו לערכאות הם מבזים את המשפטים כנ"ל: