לוח ארז חלק ב תלט

קרח הנורא כעת חיים. ותבין לאשורך שגם בימי החורף לא שבתה הטבע ממלאכתה כ"א רק למראה עין הי' מנוח והשקט אבל לפי האמת החורף הי' הכנה לימים האביב כי במסתרים עשתה הטבע פעולתה גם בימי החורף כמו כן בגאולת מצרים אף שלמראית עין יחשב שהשעבוד והגלות במצרים לא הי' בו צורך לגאולה ורק בהופיע אור בוקר של גאולה רק אז התחילה. ע"כ תשמור ותביט בעין חודרת על האביב ממנו תלמוד להועיל שלא ממחרת הפסח עת צאתם ממצרים התחילה הגאולה כ"א כבר התחילה בעוד ליל גלות הי' חשך ועלטה להם

בילקוט חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים להדיוט ומנין אף לגבוה ת"ל חג הסוכות ז' ימים לה'. י"ל עפמ"ש בפ"ק דערכין הכל חייבים בתקיעת שופר כהנים לויים וישראלים ופריך פשיטא ומשני כהנים איצטריכא לי' סד"א מאן דליתי' בתקיעה דכולה יומא מחייב בשופר אבל הני כהנים דאיתנהו בתקיעות דכולי יומי אימא בר"ה לא ליחייבו קמ"ל. ופי' כמו שאמר קרח כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה' אחרי שכולם קדושים ובתוכם ה' אין צורך להם לרב ומנהיג אשר ישגיח בעינא פקיחא על דרכם שהרי מעצמם הם מתעוררים לעבודת הקודש. וע"כ הלביש טלית שכולו תכלת ושאל אי חייבת בציצית או בית שמלא אי ספרים חייב במזוזה כדאיתא במדרשים. ג"כ לכוונה הנ"ל שא"צ להתעוררות הציצית לזכור את מצות ה' ולשמירת המזוזה בזמן שכל טליתם תכלת קודש לה' וכל בתיהם מלאים ספרים. ובכ"ז השיב מ"ר להם שאעפ"כ חייבים בציצית ומזוזה. כמ"ש לעיל (פ שלח) לפרש המדרש ועשו להם ציצית לדורותם לדור תם עיי"ש. והנה השופר בא לעורר את העם לחשובה כידוע ולפ"ז הוה אמינא מי שכל השנה כולה הוא טרוד על המחי' ועל הכלכלה ואין מי יעורר אותו לעבוד את ה' באמת וצדק הוא צריך לשמוע קול שופר ברגש קודש למען עכ"פ אחת בשנה יעיר ויעורר בלבו אהבת ה' ללכת בדרכיו. אבל הני כהני שלוחי דרחמנא אשר בכל עת ובכל שעה בבית אלקים יהלכו ברגש ובכל יום ויום בת קול יוצאת אליהם להשמיע בקול תורה. סלקא דעתך אמינא דלא ליחייבו בתקיעת שופר בראש השנה. קמ"ל דאפ"ה מיחייבו כי ועשו להם ציצית לדור תם כנ"ל. והנה הסוכה אשר תעורר את האדם לצאת מדירת קבע ולישב בדירת עראי להסתופף בצל שדי ולחסות רק בצל עליון ולא לשום בשר זרועו וסד"א ג"כ כי האיש ההדיוט ההמוני אשר אין אלקים נגד עיניו ואגודתו רק על ארץ יסדה רק הוא צריך לישב בסוכה למען ידע ויכיר לבטוח בה'. אבל מי ששוה ה' לנגדו תמיד ומימינו בל ימוט וחסד עליון יסובבנהו כי רק בגבהי מרומים סלעו מצודתו ומשגבו איש כזה אינו צריך להתעוררות הסוכה. וז"ש חג הסוכות תעשה לך להדיוט הוא האיש המוני כנ"ל ומניין שאף לגבוה מי שהוא ברום המעלה גם הוא מחוייב בסוכה ת"ל חג הסוכות ז' ימים אף אתה לה'

בהפטרה ליום א' דסוכות. והי' האיש אשר לא יעלה ממשפחות הארץ לחוג את חג הסוכות ולא עליהם יהי' הגשם. הכוונה עפמ"ש קול דודי דופק פתחי לי וגו' שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה. כי הש"י מעורר אותנו ע"י שלוחיו ונביאיו וע"י מוסר השכל לעשות את כל מצוות ה'. ובאמת לפי ראות עין לא הי' צריך שום התעוררת לזה כי מדת הכרת הטובה למי שמטיב לו היא א' מיסודי עמודי חברת האדם וכולנו נודה לזה שאם נגרע מערך זה להיות כפוי טובה תחת מכיר טובה אזי השתות יהרסון אשר העולם בנוי על תלן. ואחרי שכן הלא כל הטובות שעשה ושעושה לנו הקב"ה בכל עת ושעה הלא המה יכריחו אותנו לבל נמנע הטוב מבעליו כ"א נמלא רצון המטיב לנו ולמה לנו התעוררות