לוח ארז חלק ב תכו

בין אם אנו בודדים במדבר בין אם אנו הולכים למקום ימים ונהרות ועוברי ארחות. והנה כמו שיוכל להקציף את הש"י אם לא ישים מתג ורסן לתאוותו רק ילך אחרי שרירות לבו הרע כמו כן רע בעיני ה' אם ימית לגמרי את תאוותיו ולא יהי' בו שום יצה"ר כלל כי לא תהו בראה לשבת יצרה. כמ"ש במדרש אלו זכיתם הייתם קוראים אש תמיד תוקד עכשיו שלא זכיתם אתם קוראים ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה. כי אם אנו מנצחים את יצה"ר שלא יעבור חק וגבול התורה (ויהי' זכיתם מלשון בהא זכינהו ר"א לרבנן לשון נצחון) אז אתם בעצמכם הייתם מודים להש"י על אשר נתן בכם אש התאוה והייתם מבקשים שלא יכבה לנצח כדי שתקבלו שכר על כבישתה. אבל אחרי שלא זכיתם להיות מן המנוצחים ואדרבה אתם המנוצחים ממלך זקן וכסיל ואולת אדם תסלף דרככם ועל ה' יזעף לבכם להיות קובלים אש שלח בעצמותי וירדנה שהמקום גורם שהבעיר בקרבכם אש התאוה אש לא נופח. וז"ש בין בתבערה שאתם מבעירים אש התשוקה בקרבכם עדי היתה לבער בקרבכם כמסוס נוסס וכהמס דונג מפני אש דהיינו שחתם הולכים לגמרי אחרי שרירות לבכם הרע. בזה בודאי מקציפים הייתם את ה'. אלא חף בצד שכנגדו דהיינו בקברות התאוה שאתם פורשים א"ע לגמרי מכל תאוות עוה"ז וקוברים אותה אף בזה מקציפים הייתם. כי גם דרך זה אינו ישר בעיני ה' רק דרך הממוצע

ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך וכו' אר"ח הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר מה ה' אלקיך שואל מעמך ופריך אטו יראה מילתא זוטרתי היא והכתיב יראת ה' אוצרו אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד. ומשני אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא. מדקדקין הלא הך קושיא דאטו יראה מילתא זוטרתי הי' יכול להקשות אקרא גופי' דמוכח דמילתא זוטרתי היא ולמה הקשה דוקא אמימרא דר"ח. עיי' זרע בירך פ' זו. ונראה עפמ"ש לעיל פ' פנחס לפרש מאז"ל ויהי מורא שמים עליכם לא שנירא מעונש העבירה כי אם מהעבירה עצמה כי ברע היא עיי"ש. לפ"ז א"ש דאקרא לא ה' יכול להקשות דאפשר לומר דקרא ועתה ישראל דמכוכח דיראה מילתא זוטרתי איירי ביראת העונש וקרא דיראת ה' אוצרו דייק ונקט יראת ה' היינו אותה יראה שירא הקב"ה יראת הרוממות. ובפרט לפי מה ששמעתי ומטו בה משמי' דהגאון הצדיק בעל ישמח משה ז"ל דכתיב והלכת בדרכיו שכל איש ישראל יעשה מה שהקב"ה עושה ואז נכון לבו בטוח שלא יחטא אבל ביראת שמים לא יכול האדם להדמות לבוראו ית"ש דהא הוא כביכול אין לו י"ש. וז"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך כל מה שהוא שואל מעמך שגם אתה תעשה כן כ"א ליראה את ה' את זה לא תוכל לעשות כמוהו ודפח"ח. אבל אם הכתוב איירי ביראת שמים כנ"ל מה שהקב"ה ירא שלא נטמא את נפשותינו ח"ו חי אפשר לפרש קרא הכי. אע"כ דהקרא איירי מיראת העונש. וכ"ז לולא דברי ר"ח אבל כיון שהוא דייק בלשונו והוכיח מן הפסוק הזה דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים דייקא. אלמא דהוא מפרש קרא אף איראת שמים מה שהוא ית' ירא גם זה מילתא זוטרתי ופריך שפיר מיראת ה' אוצרו וכנ"ל. שוב מצאתי כדרך זה במהרש"א ח"א בברכות שם

את ה' אלקיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק. הכוונה כי יש ב' מיני יראה ח' היא יראת העונש והב' היא יראת הרוממות והנה העובד את ה' מיראת העונש קראו בעל חו"ה עובד א"ע. מאחר שאינו עובד אלא למען לא יגיע לגופו ולנפשו נזק ואיננו נקרא עובד את ה'.