לוח ארז חלק ב תו

עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וגו' וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה. ובמדרש מפני מה מת משה בחו"ל כדי שיעמדו מתים שבחו"ל בזכותו הכוונה כי ראה הש"י שישראל יפוזרו לבין האומות וא"כ יטעו אחרי שאבדו את ארצם וחדלו מהיות גוי וממשלה גם תורתם ח"ו אבדה לנצח. בחשבם שכ"ז שהם בא"י ויכולים לקיים כל התורה כולה אז חובה עליהם לקיימה משא"כ בעת גלותנו אשר אין ביכלתנו לקיים כמה מצות התלויות בארץ כקרבנות וכדומה וכיון שבטלה מקצתה בטלה כולה ח"ו ע"כ נשאר מ"ר בח"ל ולא זכה לעלות לא"י כדי להראותנו כי לא על הארץ לבדו יוכל האדם להיות יהודי בתכלית השלימות כ"א גם בחו"ל מחוייבים אנו לקיים מה שביכלתנו עכ"פ מצות הנוהגות עתה וגם על ידם יכולים להיות שלימים כי מי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה. וז"ש עלה ראש הפסגה כלומר הרימה את עצמך וראה העתיד ושא עיניך ימה וגו' כלומר ראה לכל פינות העול' ובכל מקו' תמצא תפוצת ישראל הנדחים מארצם ואחרי רואך זאת ראה בעיניך כלומר גם אתה בשכלך ובעיניך תראה כי נאה לך לטובת ישראל שלא לעבור את הירדן. וזהו כוונת הדרוש משה מת בחו"ל כדי שיעמדו מתים שבחו"ל ר"ל אותם אנשים שבל"ז היו מתים בח"ל מחיי אמונתם בטעותם הנ"ל וע"י זכותו של משה המה יחיו חיי נפש שיראו אל מה זכה מ"ר אף בהיותו בח"ל ולא נכנס בארץ הקדושה

ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר ה' אלקי אבותיכם נותן לכם. יל"ד דפתח בלשון יחיד שמע ומסיים בלשון רבים מלמד אתכם. ונראה ע"פ מאז"ל לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות ופירשתי כי לענין מחשבת המצות אין יד כל אדם שוה כ"א איש לפי שכלו ותבונתו כאיש כן גבורתו שהאחד יוסיף אומץ ללכת בגדולות ונפלאת יותר מחבירו קבל רוח יתירא דאית בי'. אבל לעשות המצות בפועל כל העם יעשו יחדיו חוקה אחת אין הבדל בין חכם לאשר איננו מבין. וזהו צירוף הבריות שכולם מצורפים חלק כחלק להם בשוה. והנה שמע הוא לשון הבנה ע"כ אמר ועתה ישראל המה החשובים ביותר כמ"ש בכל"י ר"פ דברים. שמע אל החוקים ואל המשפטים אתה הבחור מעם תוכל לשמוע ולהבין את החוקים אבל לכלל ישראל אני אומר אשר אנכי מלמד אתכם לעשות. עליכם מוטל רק חיוב העשיי' אף אם לא תשכילו להבין. כי לא המדרש עיקר אלא המעשה. וכ"ת למה לנו כלל אף לחכמים ונבונים לידע טעם המצות הלא אף לגדולים די אם ידעו שה' צוה אף אם יחדלו להשכיל בטעם הצווי. אבל אחרי שאבותינו מעולם קיימו את התורה טרם ניתנה כי הם הבינוה וחקרוה עד היסוד בה כאז"ל שני כליות של אאע"ה היו נובעות לו כמעיין חכמת תוה"ק ובהיות שישראל לא זכו לנחול את הארץ רק באשר נשבע ה' לאבותם לתת לבניהם אחריהם ואם הם לא יבינו מאומה מטעמי המצות ואבותינו היו כמעין המתגבר בחכמה ודעת א"כ לא יהא שום חיבור ודיבוק בין אבות לבנים ויפסק החבל המקשר אותם ולא יהיו ראויים להיות תחת אבותיהם. ע"כ עכ"פ הגדולים והחשובים צריכים שימלאו דעה ובינה והשכל בלימודי ה' ועי"ז הקשר המחבר אבות לבנים הוא של קיימא. וז"ש ע"כ אנכי מצווך שעכ"פ ישראל החשובים צריכים לשמוע ולהבין בלימודים למען תחיו וגו' אשר ה' אלקי אבותיכם נותן לכם וכיון שלא בכוחכם תירשו את הארץ כ"א בעבור אבותיכם ע"כ צריכים אתם להיות ראויים להקרא בנים לאבותיכם וזה רק ע"י שמיעה והבנה כמו הם

ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום י"ל עפמ"ש כל כנסי' שהיא