לוח ארז חלק ב שצח

זה בזה ע"כ לפי ערך זה הישראלים הם באמת יותר מאוה"ע והארכתי מזה לעיל פ' במדבר והנה ככבים יש הרבה אבל אף שלע"ע נודע מניינם ע"פ חכמת התכונה בכ"ז לא ידענו מספר כולם חדשים לבקרים מוצאים חכמי התכונה ככבים חדשים אשר לא שערום התוכניים הקודמים. וגם האומה הישראלית כל עת ועת יתרבה ערכה ביותר נגד האומות. כי האומות כל עוד שיוסיפו בשנים יגדילו התערובות ביניהם ונגרע ערכם וישראל לבדד ישכון ובגוים לא יתערב נמצא שבכל יום ויום יוסיפו וירבו ישראל בערכם נגד האומות המתערבים. וכ"ז אם ישראל לא יתערבו בגוים אז הגוים בכל יום מתמעטים ע"י שמתערבים ביותר וישראל אשר לא יתבולל בעמים בכל יום מוסף והולך בריבוי נגד אוה"ע. וז"ש ה' אלקיכם הרבה אתכם ואף שאתם לע"ע רק המעט מכל העמים בכ"ז והנכם היום כככבי השמים לרוב. כמו שהככבים בכל עת ושעה יוודע יותר ריבויים כמו כן ישראל. אבל רק אם ה' אלקי "אבותיכם" אם גם לעתיד ישכון ישראל בדד עד שלדור דורות נוכל לומר עליהם שה' הוא אלקי אבותיהם. ואם כמו עתה אין אתם מעורבים בגוים כמו כן לעתיד אז יוסף עליכם ככם כמו שאתם עכשיו בלא תערובות. אלף פעמים. וכ"ת למה לא יהיו ישראל רבים בעצם ומדוע רק בערך אל האומות כנז' הלא לקללה תחשב להם לכאורה שהם מתי מספר. אבל באמת ברכה היא להם כי מורים אף שהם מעטים בכ"ז הם חיים וקיימים לדורי דורות ע"י כח התורה המעמידם חי. וז"ש ויברך אתכם כאשר דבר לכם אף שדבר לשון קשה שיהיו רק מעט זה גופי' לברכה

הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם. פרש"י מכאן שאשמם של ישראל תלוי בראשיהם. והטעם מפני שהי' להם להוכיח. וכי יאמרו הראשים שגלוי וידוע להם שיקוצו בתוכחתם זה א"א אחרי שהם בעצמם בחרו בראשים שלהם ולמראית עיניהם הרימו בחור מעם והושיבוהו על כסא משפט ודאי שרוחם נוחה מהם א"כ בודאי ישמעו לקול המוכיח. ואם בכ"ז יהי' הראש כמחריש וכאלם לא יפתח פיו תוכחות אז הקולר תלוי בצוארו. ע"כ התחכם מ"ר ואמר להם לא שאני אבחר לכם ראש וראשון שלא ברצונכם עד שאח"כ תאמרו שהאיש אשר מניתיו על העדה לא מצא חן בעיניכם ע"כ תפרעו כל עצתו ותוכחתו לא אביתם. לא כן הוא. אלא הבו לכם אנשים אתם בעצמכם תבחרו אותם ואני אשימם לא לפי דעתי ומחשבתי בלבד רק בראשיכם ראשכם ומחשבתכם יסכים לזה. ובהיות כן שאתם תבחרו בהם וראשכם ומחשבותיכם יסכימו להתמנותו ע"כ אשמם של ישראל תלוי בראשיהם כי אין להם התנצלות שע"כ לא הוכיחו בידעם שלא ישמעו לקולם כנ"ל. וי"ל בזה ד' המדרש ישראל וחטאו בראש שנאמר נתנה ראש ונשובה מצרימה ולקו בראש שנאמר כל ראש לחלי וכל לבב דוי הכוונה כנ"ל אחרי שהם בעצמם מינו עליהם ראשים שנאמר נתנה ראש שאנו בעצמנו נשים ראשים על העדה עי"כ אם הם חוטאים ח"ו. גם הראש ישא חטאו עמם. וזהו הם חטאו יחדיו עם הראש אחרי שנתנה ראש הם בעצמם מנו אותם עליהם ועי"כ אם כל לבב דוי והם העם שהם לב האומה גם "הראש לחלי ולמ"ל" מתנחמים בראש שנאמר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם

לא אוכל לבדי שאת אתכם וגו' איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם. כפל הלשון נ"ל עפמ"ש רז"ל בפ' אלופינו מסובלים סובלים אין כתיב כאן אלא מסובלים שקטנים סובלים את הגדולים. כי לא די שהמנהיג ינהיג בתבונת כפיו את העם כ"א צריך שגם הם יסבלו עמו ויהיו מסייעים שיש בהם ממש עד שהוא נישא