לוח ארז חלק א נד

מהולכי קדימה אם אחוריכם אל היכל ה' היא התוה"ק אם פניתם עורף אל האמונה אל יעלה על לבבכם שהראיתם בזה את עצמכם שאנשי שכל ומדע אתם ההולכים לאור כי אם תדעו ותבינו שאם ח"ו סרתם מאחרי ה' ותורתו לא לבד שאין זה פארטשריט כ"א להיפך כמ"ש הנביא עזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור הסבו את לבם אחורנית ויהיו לאחור ולא לפנים ע"כ שובו שובו בית ישראל אל מקור מים חיים אל מחצבת בור נקרתם ואז תקראו באמת וצדק הולכי קדים וז"ש השיבנו ה' אליך ונשובה הש"י יטהר לבבנו שנשליך גלולינו מעלינו ונחזור מדרכנו הנלוז ואז לא נקרא הולכי לאחור כ"א חדש ימינו כקדם אם נחדש ונשפר מעשינו אז נהי' בני קדם ההולכים לקדם ולפנים ולא לאחור. ולמען הראות ע"י מעשה שאנחנו מחזיקי' בדעת והאמונה הזו שבענייני התורה רק השביתה והמנוחה והעמידה על מקום אחד הוא מחוז חפצנו ע"כ תוקעים אנו עוד היום בשופר הישן אף שנתחדשו כלי זמר כמה וכמה תופים וכנורות צלצלי שמע וצלצלי תרועה להורות ניתן בזה ביום הראשון לשנה שבענייני הדת אי אפשר לנו בשום שינוי ותמורה כמו שהשופר הוא עוד היום אותו השופר בעצמו שתקעו בו אבותינו:

מעולם בשנים קדמוניות והתקיעות שנשמע היום בערי יהודה ובחוצות ישראל גם אבותינו אשר בארץ המה הקשיבו אזנם לקולם כמו כן כל ענייני התורה והמצוה כמוהם כמונו נעשם בלי שום שינוי ומגרעת ואף שהעת החי' שינתה והחליפה כל העניינים הארציים עשרת מונים אבל בענייני הדת לא תגע בהם יד להחליף כחם וז"ש תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא וגו' ע"כ צריכים אתם בכל עת וזמן לתקוע רק בשופר ביום תרועה אף שיהי' לכם כלי שיר חדש מעשה ידי אומנים נפלאים אשר יתנו קול נעים יותר מהשופר בכ"ז אל תרפו מהשופר והטעם כי חק לישראל הוא השופר מורה ע"ז כי אש דת התורה הוא חק אשר חקוק בצפורן שמיר ועט ברזל על לוח לב אומתנו חק ולא יעבור ע"כ השופר והתעוררותו לתשובה היו תואמים מלמטה ויחדיו יהיו תואמים מלמעלה כמו שהשופר כבר מעצמו יורה ויבין לנו שאין להחליף ולהמיר מאומה בענייני הדת כמו כן התעוררותו לחזור בתשובה יאמר לנו שנעזוב את הדרך אשר אמרנו בו נלך בארצות החיים קדימה וז"כ נושא דרושנו שאברהם אע"ה שאל מה השופר כלומר ע"י מה יש בכח קול השופר לעורר רחמים ותחנונים אצל אבינו שבשמים עת יושב לכסא משפט לדין עמו במישרי' ומדוע דוקא יתקעו בשופר בקול פשוט ולא בכלי שיר אחר הנעים ממנו וע"ז השיב לו הקב"ה חזור לאחוריך והם הדברים אשר דברנו שהשופר מלמד לתועים בינה לתפוס ולאחוז בלי רפיון מעשה אבותינו בידינו עליו אין להוסיף ע"כ מי שעזב את אורח לחיים אשר בו התהלכו אבותינו לפני ה' וחושב בדעתו שטוב הוא מאבותיו הוא יחזור לאחוריו אל מקומו הראשון כי טוב לו אז מעתה ורק ע"י חזרתו למקום ומדרגת הוריו ומוריו יוכל לקוות שהש"י יהי' רחום בדינו ויוציא לאור משפטו אחרי שכל עיקר סמיכתנו אשר בו נקשור חוט תקותינו שהמקום ירחם עלינו ויעמוד מכסא דין לישב על כסא רחמים הוא שיזכור לנו זכות אבותינו הקדושים אשר בארץ המה ולמענם יעשה עמנו טוב וחסד וכ"ז כאשר אנו אוחזים במעשה אבותינו וכמו שעשו המה מצות ה' בכל מאמצי כחם כן גם אנו נחזיק במעוזם בלי שינוי וגרעון אז נוכל לייחל שהש"י יזכור לנו ברחמים מעשה אבות סימן טוב לבניהם אחריהם אחרי כי עוד הקשר של קיימא קיים אשר יקשור אותנו עמהם בעבותות אהבת ה' ותורתו הקדושה נפש האב ונפש הבן אחת יתלכדו ולא יתפרדו אבל אם ח"ו ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו ונשנה ונמיר מעשיהם מטוב לרע ונלך קדימה גם בענייני הדת לעזוב דרך הקודש אשר בו צעדו רגלי אבותינו ואור חדש אשר לא