לוח ארז חלק א ריא

כן מ"מ הם מעצמם כוונו אל האמת לאמתו ועשו כן את כל העבודה שהוא לשון חשיבות ומעלה כמ"ש וע"כ לא נאמר וירא משה כי את מה שעשו במכוון ע"פ הסודות והרמזים אין עין שולטת בו ול"ש בו ראי' ע"כ לא סיפר הכתוב אלא סתמא שעשו את כל העבודה החשובה באותה הכוונה כאשר צוה ה' את משה והוסיף לאמור וירא משה את כל המלאכה והיא הנגלית הנקראת רק בשם מלאכה ושייך בה ראי' והוא מה שעשו אותה כאשר צוה ה' ולא את משה כ"א כאשר צוה ה' לבנ"י כן עשו. ואחרי שהוסיפו ישראל לעשות יותר מאשר נצטוו עלי' כי הם לא נצטוו מפי מ"ר לעשות רק הנגלה והמה מדעתם עשו את אף הנסתרות לה' אלקינו ע"כ ויברך אותם משה כי ראוים הם לברכה על מה שהוסיפו מדעתם

ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן. הכוונה כי באמת יש ח"ו חירוף וגידוף בעשיית המשכן באמרם שהש"י יצמצם שכינתו במשכן מעשה ב"א אבל באמת אינו כן כי ישראל לא חשבו כן ועשיית המשכן לא היתה כוונתם ע"ז אבל עשו צווי ה' ית' מבלי הבין כוונת המצוה ית' ועומק טעם עשיית המשכן וע"כ הי' לכבוד ה' ית' וגם ממרע"ה נעלם קצת סודו וטעמו העמוק עמוק. וזהו ויכס הענן את אהל מועד לרמז כי נעלם ונכסה מהם כוונת המשכן ועי"כ וכבוד ה' מלא את המשכן הי' המשכן לכבוד ה' וגם מרע"ה בעצמו לא יוכל לבוא אל תוכן כוונת ענין המשכן ועי"ז וכבוד ה' מלא את המשכן: (השמטה לפ' שמות

) וירא אלקים את בנ"י וידע אלקים במ"ר מפרש שראה שהן עתידין להמרות על ים סוף ושעתידין לומר אלה אלקיך ישראל. ונ"ל לחבר לזה סיפי' דקרא וידע אלקים עפמ"ש לפרש מקרא קודש בפ' וירא זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו' ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה ונ' עפ"מ שהק' הרמב"ם ה' תשובה ובעקדה פ' וילך שהידיעה והבחירה סותרים זא"ז ונ' לפמ"ש הרמב"ם לתרץ על קישוי לב פרעה שלרוב רשעתו ננעל בפניו דרכי התשובה עיי"ש בה' תשובה כמו כן י"ל אם האדם חוטא רק כפי הטבע שהוטבע בו אז הקב"ה מרחם עליו באמרו שהי' מוכרח לחטוא על ידי שידע הקב"ה מאז ומקדם שיחטא אבל מי שחוטא ביתר עוז אז הקב"ה כביכול מעלים עין מסוררים ומעלים ידיעתו בכדי שיקבל החוטא עונשו בדין ובמשפט ואפשר שע"ז נאמר פ' וילך ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרעה אשר עשה כלומר למען הענישו מעלים הקב"ה ידיעתו ועושה א"ע כאלו לא ידע מקודם. והנה עי"ז הקב"ה יורד כביכול ממדרגתו הגבוהה שיודע כל המעשים והוא מעלים עין לבלי ידע העתיד כאחד האדם ורש"י פי' הכצעקתה הבאה אלי צעקת ריבה א' וז"ש זעקת סדום כי רבה יותר מדרך נטיית טבעה ע"כ ארדה נא שעתה ארד ממדרגתי הרמה והנשאה שאני יודע כל העתידות ואם כצעקתה הבאה אלי עשו כלה אכלה אותם ואהי' כאינו יודע מקודם ואם לא שלא חטאו יותר מדאי מדרך הטבע אז אמחול להם באומרי אדעה אחרי שאני באמת יודע כל המעשים הם כמוכרחים ואשא להם. ולפי"ז י"ל כפי' המפ' אדעה שארחם עליהם אבל הטעם הוא בשביל שאדעה מקודם את אשר יעשו. ובזה מבואר מקרא שלפנינו וה"פ הן אמת שראה מקודם את אשר יעשו באחרית הימים להמרות עיני כבודו ית"ש אבל בכ"ז ריחם עליהם לגאלם מיד צר בטענה לזכותם וידע אלקים אחרי אשר ידע מקדם את אשר לא נעשה עדיין א"כ המה קצת כמוכרחים כקו' הנ"ל: סליק ספר שמות