לוח ארז חלק א קג

נשמתו וכנז' ע"כ הקריב ג"כ אפרים ביום הז' ומנשה ביום הח' אפרים קודם למנשה ולפ"ז אין עיקר כוונת המדרש שהקריב בשבת אלא שאפרים הקריב קרבנו קודם מנשה ושפיר הוצרך המדרש להביא גם פסוק וביום השמיני ויגש

ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו במדרש אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ומה אחי יוסף לא יכלו לעמוד בתוכחתו כשיבא הקב"ה להוכיח כאו"א על אחת כו"כ. הנה כתיב מפי עוללים ויונקים יסדת עוז אם אנו רוצים שישאר בנין דתנו עומד על תלו ומכונו וכל הרוחות לא יזיזו אותו ממקומו אזי האמצעי המיוחד לזה אשר הוא לבדו יאות לתכלית הנכבד הנרצה הזה הוא לימוד בנינו לחנכם ולגדלם מנעוריהם על מי התורה הקדושה ולהשקותם ממקור מעין טהור יוצא מבית ק"ק ללמד בני יהודה קשת נחושה זרועותם למען יוכלו לעמוד ולהקהל על נפשם נגד כל צוררי התורה ואויבי' הקמים עלי' מבית ומחוץ כמ"ש הקב"ה בשעת מ"ת בניכם יהיו ערבים שרק אז אם תגדלו בניכם על התורה ועל העבודה רק אז בטוח אני באלה שתחזיקו בתורה ולא תרפו ממנה אם גם יעבור עליכם מה ואם ח"ו לא נקיים חוב הקדוש הזה ללמד להועיל את בנינו אחרינו אז לשוא ניגע ולהבל נעמול להחזיק התורה ולהעמידה על תלה וע"ז יש להמליץ אמרם ז"ל אל תקרי בניך אלא בוניך בנינו הם הבונים ומחזיקים את היכל ה' היא תורתנו הקדושה ורק הם יבנו לנו בית נאמן לה' אבל אם לא נלמדם להועיל אז כל פעולתנו להעמדת התורה לא תצלח כמ"ש כי רוח יזרעו וסופתה יקצורו ולא די שהם לא יהיו זרע ברך תפארת אבותם כי אף אם נלמדם כל מלאכת מחשבת מעשה אומן וחכמות חיצוניות נלעיט אותם מ"מ הגם שיהי' לנו עמהם שמחה בעוה"ז כי יגדלו ויצליחו ויהיו לאנשי חיל בכ"ז אין שמחתינו עמהם שלימה כי הן גם אמת שבעוה"ז נגילה ונשמחה בם בראותנו שהשעה משחקת להם וידיהם עושות חיל לאצור סגולות מלכים ובין אצילי וחורי הארץ יקרא שמם לתפארת אבל מה נעשה ביום שידובר בם לעתיד לבא ביום הדין והחשבון אז נראה אותה ריקים ונעורים מכל ריח תורה ויראה אז תהפך לאבל שמחתנו כי אף שלמדנום כל החכמות מ"מ יראת ה' שהיא החכמה העיקרית העולה בערכה על כל החכמות העלמנו מהם ומה יועיל להם כל הון ביום עברה וזעם ה' עליהם וז"כ המדרש אלה תולדות יצחק וגו' הה"ד גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו גילה אחר גילה וכו' כי מי שהוא מגדל בנים צדיקים לא לבד שישמח עמהם בעוה"ז וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' כ"א גם בעוה"ב ירננו וישמחו בהם וזהו גילה אחר גילה מי שהוליד צדיק אבל ויולד חכם שכל תכליתו לא היתה אלא להוליד חכם בחכמות עוה"ז אז רק ישמח בו לבד בעוה"ז בעולם העובר כצל ימינו עלי ארץ אבל אחרית שמחה תוגה לא תהי' שמחה כפולה גם לעוה"ב ומסיים שם המדרש כשנולד יצחק היו שמים וארץ שמחים כי בן צדיק ישמח הורו ויולדו בין בשמים ממעל בעוה"ב ובין בארץ בעוה"ז אבל מי שאינו מגדל את בניו לתורה ולתעודה לא לבד שהבן יפול בשחת אבל גם הוריו ברוב הימים ישכחו את התורה והיראה וע"ז נאמר זרע מרעים בנים משחיתים כי לא לבד שמשחתם בהם מום בם כ"א גם ישחיתו את אבותיהם כמו שאנו רואים בעינינו שכמה פעמים אנשים שגידלו על ברכי התורה והיראה מעודם ומחזיקים בתורה ואחרי שגדלו את בניהם והיו לאנשים שמלאו את כרסם בחכמות זרות ושתו סף רעל המינות אז גם האבות נזורו אחור ויעזבו לאט לאט את הדרך הישר דרך ה' אשר הלכו בו