לוח ארז החדש ח

ולזקקם כמטהר כסף. ועוד ירמוז לוח ארז בפרט על ההגדה לפי משאז"ל (ר"ה כ"ג) ארבעה מיני ארזים הם עיי"ש. כן ההלכה אין לה אלא פי' אחד הוא ההלכה הקבועה והפסוקה משא"כ ההגדה דומה לארז שיש לה ג"כ ארבע מינים ממינים שונים כולם אהובים והמה פרד"ס "פשוט "רמז "דרוש "סוד. ועוד יקרא בו שמו ושם אבותיו לו"ח הוא ר"ת ליפמאן וחנה דארז בגימטריא יצחק. אלו תוכן דבריו שם בהקדמתו הנפלאה עיי"ש. ויהי בצאת ספרו לאור כל דורשי תושיה חקקי לב המו מעיהם לו וכאשר ראו כן שמחו נבונים ויהללוהו על הדרו וטוב טעמו לבאר מדרשים תמוהים ומקראות קשות, באופן נכון ומתקבל בסגנון ברור ונקי מסיג מבטאים כבדים ולעני שפה המבלבלים הדעת ומאבדים כוונת האגדה אשר מטרתה להמשיך לבבו של אדם ולהשביעו רצון. וא"א ז"ל גם הוא שש במנת חלקו כראותו שלא יגע בדי ריק ופרי מחשבותיו עלו לרצון בקהל עם ועדה. ואותו יום יום ידרושון ודעת דרכיו דפצון להעניק להם מטובו ולהריח עליהם מברכתו ונהג בו טובת עין לתת את ספרו למי שלא השיגה ידו לשקול מחירו חנם איז כסף וגם את קונהו לא חשב יותר מכדי דמיהן בהוצאת הדפוס. ספרו לא הוציא שנתו כי לימים מכפר ספו חמו ובבכורה בטרם קי"ז נבלעו ולא נשאר בידו עד אחד בשנת תרנ"ז נראו בו סמני חולי האבן אשר נשא משא לעיפה עד יומו האחרון ונסע שתי פעמים לוויען שנה אחר שנה לדרוש ברופאים וחטטו בקרבו להסיר אבני הנגף וצורי המכשול אמנם פעם ראשון לשוא עמלו בוניו בו ולא עלתה בידם לנדה ממנו מזור אבל בפעם ב' תקנו את אשר עוותו והשלים ד' עצת מלאכיו וחליו הוקל מעליו במדה מרובה הגם שלא שב לאיתנו לגמרי כאמור. יום ה' כ"ז אדר תרנ"ט חדש שמרבים בו שמחה נהפך לנו לתוגה כי עלה הכורת עלינו והמות בחלונינו ויקח מחמדנו משוש לבנו פתאום בא השוד והשבר וחמת ד' עלינו גבר כי מתה אמי מ' גיטל ע"ה מיתה חטופה בלא עתה בבוקר היתה עוד בריאה אולם והכינה צרכי הבית ולפנות ערב הנה היא לעה ועיפה ונפשה שבה למרומים לשכון בצל שדי. מיחתה עשתה רושם גדול בעיר ובכל רחובותיה אבל וצוחה וביום עש"ק הובלה לקברות בלוית המת רב וא"א ז"ל הספידה מספד תמרורים וכל העם געו אחריו בבכיה בדמעות בלי דומיה, בת ס"ב שנה היתה במותה זכרה לנצח יהיה ולא תשכח ממנו לעולמים. כעבור ימי האבל וינחם יצחק אחרי אשתו ויקח לו עזר כנגדו לכלכל את שיבתו אשה הגונה בת טובים מ' חנה בת הה"ג מוה"ר אפרים מרדכי פאהאריללעס ז"ל שהיה אב"ד שלשים שנה בק"ק אושטיצקי בגאליציא בעה"מ ס' מאמר מרדכי וס' יורה דעה, ונפטר בשנת תרס"ב. בעת ההיא הוסיף א"א ידו שנית לאסוף כעמיר גורנה פרי עשתנותיו אשר זרע ומצא ולא אספם בלוה ארזו ולעורכם בסדר הפרשיות כי נענה לבקשת מוקיריו המשתוקקים לפרי עדניו. אולם בעו"ה לא השלים חפצו כי בהגיע לחדושי פ' עקב עקבדו ואחזהו מחלתו הישנה חולי האבן אשר סבל בעשר שנים וישכיבהו על ערש דוי. ודין גרמא בנזיקין להדפיס מפ' עקב ולהלאה החידושים שהם בלוח ארז מהדורא קמא כצורתן וכהויתן ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה חליו היתה כבדה מאוד וסבל יסורים קשים ועצומים וביום ה' א"ך סיון תרס"ט שמים לבשו קדרות ונחשכו כוכבי נשפינו באנו במצור ובמצוק נפשו עלתה למרום ונשארנו בחוסר ובערום. וביום עש"ק שלאחריו הובל לקברות בלוית המון רב של אנשי העיר וסביבותיה גם רבנים ונכבדי ארץ מערים אחרות באו לקחת חבל באבל