לוח ארז החדש תנח

ה' מסיני בא וגו' ואתא מרכבות קדש מימינו אש דת למו י"ל עפ"י מ"ש בפ' בראשית "ויצמח ה' אלקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע" ות"א בתוך הגן במציעות גנתא. כי אז"ל במה שהורשית התבונן במופלא ממך אל תדרוש במכוסה ממך אל תחקיר אכול דבש דייך כשם שמקבלים שכר על הדרישה כך מקבלים על הפרישה כי גבול הושם לאדם בדרישה וחקירה בדברי תוה"ק עד פה תבא ולא תוסיף ואם יפרוץ גדר זה ויהי' לעלות אל ה' לבוא בסוד ה' אשר כיסה עתיק יומין. עליי' זו של היא ונפל ממנו, כמ"ש בן עזאי הציץ ונפגע ואחר יצא לתרבות רעה, ע"כ לא לבד שבענייני הנאות הגוף הדרך הישר שיבחר לו האדם הוא הדרך האמצעי הבריח התנכין המבריח מן קצה אל הקצה וגם מן אחת הקצוות שלא טוב היות האדם מונע את עצמו לגמרי מן כל תענוגי הגוף באשר הוא אדם מן האדמה והגוף מבקש תפקידו אשר מבלעדו א"א לו להתקיים ורע מזה אשר יהנה יותר מדי סיפוקו אשר יחסר לו מתענוגי הגוף, כ"א גם בענייני העיון והלימוד בתוה"ק לא לבד שלא טוב עושה בעמיו מי שמונע את עצמו לגמרי מן ההגיון בדברי קדושה, כ"א גם מי שמוסיף דעת וירצה לכנוס לפנים מהמחיצה העומדת ברוח ה' גם זה יוסיף מכאוב, וזהו שרמז ויצמח ה' אלקים כל עץ נחמד למראה הוא עץ תוה"ק אשר עושה פרי מצוות הנחמדים מזהב ומפז ובהם יראה לב האדם חכמה ודעת. וטוב למאכל הוא הנאת הגוף אשר פריו למאכל. ועל שתי אלה יחיה האדם אם ילך בדרך האמצעי הן בהנאת הנפש הוא הלימוד והעיון והן בהנאת הגוף. וז"ש ועץ החיים רק אז מוצאו ימצא חיים אם בתוך הגן כת"א באמצעות הגן יעמד חי כל הימים. ושלא תאמר הלא בענייני הדעת כל כמה שיוסיף לחקור הרי זה משובח לז"א הן אמת שהדעת טוב בראשיתו אם לא תפריץ גדרה וגבולה אבל אם תהרוס את הגדר מרה תהי' באחרונה ע"כ גם עץ הדעת בתחלה כל זמן ששומר חוקו ולא יעבור טוב הוא, אבל גם ורע יוכל להיות אם עוזב דרך האמצעי. והטעם שלא נוכל לירד לסוף דעת תוה"ק הוא אחרי שהיא ניתנה לנו מגבהי מרומים והיתה שעשועיו יום יום ומקירה בחכמת אלקים אשר אין חקר לתבונתו הנעלה מהשגת קרוץ מחומר ע"כ אין באפשרי להשגת האדם כ"א רק לגלות טפח מהצעיף הלוטה על דברי קדשה. אבל האיך יתערב האדם לגשת אל הקודש ולבוא בסודה לפני ולפנים. והנה הרמב"ן הקשה דהו"ל למימר דת אש למו. ולהנ"ל י"ל עפמ"ש בפ' שמיני בפסוק ותצא אש שהאש הוא דוגמא לזה שלא להעביר את הדרך האמצעי כמו שהאש אף שהוא לתועלת גדול להנות ממנה בני אדם בכ"ז אם יעבור גבולו תהי' הבערתו לכלות ולהשחית עיי"ש. ואחרי שאמרנו שגם בלימוד התורה שבח אני את האמצעי ע"כ אמר שהדת קדש למו הוא כמון אש שצריך לשמור את הגבול בעיון ובחקירה. והסיבה לזה אחרי שאהא מרבבות קודש וראינו שם גידל קדושתו טמיר מכל טמיר ונעלם מכל נעלם ע"כ אחרי שמימין קדשו ניתנה לנו דת אל חי אין ביכולת שכל אנושי לבוא עד תכליתה ולזה הדת למו ניתנה בשושן סודות דומה לאש כנ"ל:

ואתא מרבבות קדש. במסורה הביאה בעל הטורים ז"ל. ואתא מרבבות קודש. לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי. י"ל עפמ"ש לעיל ע' קדושים לפרש מאז"ל שפ' זו נאמרה בהקהל וכוונת הכתוב והאל הקדוש נקדש בצדקה, שקדושת ישראל לא יצטרך אלי' שיפרשו לגמרי מכל תהלוכות העולם כ"א כמו שאז"ל כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה שאם יהנה האדם כדי סיפוקו מן העוה"ז ויחי' חיי המוסר וצדק אף שהליכות עולם לו כבר יוכל להקרא קדוש. והנה רש"י פי' וזרח משעיר הופיע מהר פארן שבא הקב"ה ליתן תורה לאומות שונות ולא רצו לקבלה שלא הי' ברצונם להטות שכמם תחת עול לא תנאף לא תגנוב ולא תרצח כי לא רצו לחיות חיי מוסר שעל ידם יקרא אדם קדוש, לא כן שלומי אמוני בני ישראל ריקנים שבך מלאים מצות שומרי גדר יושר וצדק עד שפרשה זו של קדושים תהיו נאמרה לכל הקהל כקטן כגדול ע"כ קבלו באהבה רבה אמרות ה' טהורות, וז"ש ואתא כפירש"י לישראל ע"כ בא הקב"ה לישראל לבחור אותם לעם סגולתו ולא עשה כן לכל גוי בשביל שזרח משעיר והופיע מהר פארן למו והם בעטו במתנה טובה באמרם שרק איזו יחידי סגולה יוכלו להיות קדושים כמ"ש אזכיר רהב ובבל וגו' זה יולד שם איש מצויין אשר הרים את עצמו מעל כל העם אבל לציון יאמר איש ואיש יולד בה שכל אחד ואחד הוא בגדר איש המעלה. וא"כ כל רבבות ישראל לא