לוח ארז החדש תנו

בדורות הראשונים האריכו ימים כ"כ. וכ א' מהטעמים מפני שצריך לידיעת הטבע שנים רבות לידע איתה על בוריה והכונתה ע"כ האריכו ימים כ"כ למען ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה. והנה כמו שלאדם בנערותו ימנו לו לימים ובהוסיף לו שנים ימנו לשנים כן העולם בכללו בנערותו לא מנו לו רק לימים וז"ש זכור אימות' עולם שמתחלה לא מנו רק לימים ועי"כ ביני שנות דור ודור תבינו ותשכילו למה האריכו ימים מקודם בשביל שהעולם הי' עדן בנעוריו ולא ידע עדיין תהלוכות הטבע ע"כ חיו ימים ושנים רבות אבל אנחנו בזקנינו שכבר בדורות שלפנינו קבצו כעמיר גורנה כל הידיעות והחכמות ע"כ א"צ לאריכות ימים כמלפנים:

ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר י"ל עפמ"ש במק"א לפרש המשנה אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד, הכוונה שהאדם יש לו ב' רוחות רוח בהמיי ורוח אנושיי ע"כ אינו רשאי לדון יחידי שאולי בעת יחתוך הדין ישלוט עליו רוח הבהמיי ואת הישרה יעקש, ע"כ יהיו לכה"פ שנים ולא שכיח שבשניהם יזדמן בעת שיגמרו הדין שישלוט עליהם רוח הבהמיי ורק הקב"ה שהוא אחד כולי אומת ואין בו כל מאומה נטייה לשקר ח"ו ע"כ הוא לבדו דן יחידי בשביל שהוא אחד יחיד ומיוחד. וז"ש ה' בדד ינחנו רק הוא ית' לבדו ינטל וינשא אותנו הוא שופטנו ומלכנו והטעם שאין עמו אל נכר והוא מלשון ואת אילי הארץ שפירושו כח, אחרי שאין עונו ית"ש כח אחר מעורב רק כח האמת והצדק מישרים לשפינו ע"כ הוא לבדו ינחנו, לא כן בן אדם אשר הרוחות שנים לכל בשר לא יוכל להנחית ולדון יחידי:

פרשת וזאת הברכה. וזאת הברכה במדרש אין וזאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה. עוד במ"ר זש"ה מי יעלה בהר ה' זה משה שנאמר ומשה עלה אל האלקים ומי יקום במקום קדשו זה משה שנאמר של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא. ישא ברכה מאת ה' זה משה אל תקרי ישא אלא ישיא ברכה לאחרים. הכוונה עפמ"ש באוה"ח בפרשתנו לפרש מ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' שאף שצר החמשים של בינה שהוא שער צפון עם ה' אף בו צדיקים יבואו לעתיד לבוא. והנה כל כמה שיגדל האיש וילך מעלה מעלה על סולם השלימות והחכמה כמו כן ירחק מדרגתו ומעלתו מהקטנים ויקשה עליו להשפיע עליהם מחכמתו ולהאציל עליהם מהוד תבונתו אחרי שהמרחק רב ביניהם, כמו מה שאנו רואים שהחכם הגדול אשר בא כבר אל היכל החכמה פנימה לא יוכל עוד להוריד את עצמו ללמד להועיל למתחילים את יסודי אבני פנת החכמה לבאי שערי', כמ"ש לעיל פ' וילך לפרש שנסתמו ממנו מסירות מעייני החכמה ובכ"ז מצינו שמרע"ה אף שנאמר תוסף רוחם יגועון וגדולים צדיקים במיתתן על שבעת פטירתו מן העולם השיג גם את שער הנ' וע"ז נאמר ישא ברכה "מאת ה''' כלומר שגם בזה יבורך גבר רם ונשא כמשה שזכה להשיג גם מה שהיא "את ה'" והוא השער אשר הוא סגור ולא יפתח לשאר בני אדם. והנה משא לא שייך אלא דבר שקשה על האדם לסבלו ומרגיש בכובדו, לא כן בדבר אשר הוא קל וחביב כמ"ש הארון נושא את נושאיו לא שייך לומר עליו משא, והי' קשה לו למדרש א"כ מאי קאמר ישא ברכה הלא הברכה ההוא לזכות מה שלא ראה עין זולת היא נושאת אותו על גבהי מרומים ומאי ישא ברכה דקאמר, לזה בא כמתרץ אחרי אמרנו שכל כמה שיגדל האדם ביותר יקשה עליו להשפיל א"ע ללמד לקטנים בינה ואחרי לכל תשוקת מרע"ה היתה להעניק מטוב תורתו לישראל ולהנועימם מפרי תבונתו ע"כ הי' קשה לו הברכה הזו שעל ידה נתרומם הגבה למעלה מכל בני אדם ויקשה לו ביותר להשקותם ממי מעייני חכמתו, וז"ש אל תקרי ישא לא תוכל לומר שהברכה ההיא יאמר עלי' כי זו היא נשיאה אלא ישיא לאחרים שעל ידה הוקשה בעיניו להריק ברכתו לישראל, וז"כ המדרש וזאת הברכה אין וזאת אלא תורה שלימד לישראל תוה"ק עד רגע אחרונה מחייו והפליא הכ' לספר אף שהי' איש האלקים לפני מותו שזכה להשיג כל הצפון וטמון עד שבשם איש האלקים הוכתר לפני מותו בכ"ז הי' ביכלתו לירד ממדרגתו הרמה אל הארץ מתחת ללמד להועיל. וכי תימא הלא הוא מן הנמנע ואי אפשרי שאדם גדול כזה יוכל ללמד תועים בינה אחרי שהם רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב כנ"ל. לזה הוסיף לאמור "ה' מסיני בא" והיא ע"פ מאמרם ז"ל במדרש הובא. לעיל פי יתרו "כשברא הקב"ה את העולם אמר העליונים יהיו