לוח ארז החדש תנה

נשנה ימין עליון ח"ו הלא לא איש וינחם אבל אם התשובה היא באמת ובלב שלם אז אנו משנים את עצמנו ולא עלינו נגזרה הגזירה למ"ש הרמב"ם ז"ל שיאמר הבעל תשובה ע"י שינוי השם ושינוי מעשה אני איש אחר ולא עלי נגזרה הגזירה. וז"ש "גדולה תשובה שמגמת עד כסא הכבוד" כי אם שב רק בדבר שפתים ולא מקרב לב עמוק וחושב שרק ע"י וידוי דברים ירצה את ה' וישנה דעתו ח"ו אז הוא פוגם בכסא כבודו ית"ש, ע"כ צריך שתהי' התשובה גדולה ונכבדה בלב שלם כי אם לא יעשה תשובה רק מן השפה ולחוץ ולבו בל עמו אז הוא נוגע בכסא כבודו לחללו ח"ו בדמיונו שאף מבלי שישנה האדם את עצמו הוא ית"ש ישנה את דעתי. וז"ש כי שם ה' אקרא בתפלה אל תדמו בנפשכם שעי"ז אני מקטין ח"ו כבוד הי כקושיית עקרים הנ"ל כ"א הבו גודל לאלקינו, גדולתו וכבודו לא יגרע ח"ו. והטעם כי לא הוא ית' ישנה את דעתו ומחשבתו ח"ו כ"א ע"י התפלה הצור תמים פעלו האדם שהוא פעולתו של הקב"ה ומעשה ידיו להתפאר הוא נעשה תמים ע"י תפלתו, כי כל דרכיו משפט הוא שופט בעת התפללו לאלקיו את כל דרכיו ע"ד אלקים קרובים אליו הנ"ל ורק את עצמו הוא משנה ומחליף את דרכיו לעזוב דרך רשע ולאחוז בצדק דרכו בו יתהלך מישרים:

הלי"י תגמלו זאת עם נבל וגו' – כי דהע"ה אמר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו". הבן אם הכעיס את אביו וירצה לרצותו לא יסתפק בזה אם יקבל מאביו כבראשונה מנת חלקו לחם לאכול ובגד ללבוש כ"א יוסיף לרצותו עד תשוב אהבתו אליו כמקדם ויוסיף לרצותו כי הנה נאמנה כי זה כל מאויו שיראה לו פנים שוחקות כבראשונה. לא כן העבד אם חטא לאדוניו זה רק יצפה שאדוניו לא ייסרנו בשבט לגו כסיל וגם יוסיף להושיט לו די מחתורו אשר יחסר לו, אבל אם פניו שוחקות או עוצבות לזה לא יפנה, ואנו בעוה"ר כעבדים שאין אנו מבקשים אהבה רק כעיני עבדים אל יד אדוניהם, רק על היד הם משגיחים אם תייסר אותם או תושיט להם מטובו כן עינינו אל ה' רק שיחננו. וזה שאנו אומרים היום הרת עולם היום יעמיד במשפט וכו' "אם כבנים אם כעבדים אם כבנים" אנחנו אנו מתפללים "רחמנו כרחם אב על בנים" כלומר אהוב אותנו מלשון ארחמך ה' חזקיו ואם כעבדים זה עינינו רק לך תלויות עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו ולא תעניש אותנו אתה איום ונורא אשר בידך להעניש, ואם אין אנו לא כבנים כעבדים אז אנו עם נבל הוא הבן אשר אין מכיר בטובת אביו ואם העבד יכעיס את אדוניו אז הוא לא חכם כי יוכל לידע שברצונו ממית ומחיה, ולמה יכעיסנו. ובאמת הקב"ה הוא אבינו ולא אדוננו וזהו הלא הוא אביך וראוי לאהבו כבן את האב ירצה וגם קנך והוא אדונך והשתחוה לו, ע"כ ראוי לנו לאהבו בלב שלם:

הוא עשך ויכוננך בחולין דף נ"ו יצאו בני מעיה לא שנו אלא שלא היפך בהן אבל היפך בהן טריפה שנאמר הוא עשך ויכוננך ופירש"י מלשון כיור וכנו. ובתר הכי מייתי תניא ר"מ אומר מ"ד הוא עשך ויכוננך כרכא דכולא בי' ממנו כהניו ממנו נביאיו שנא' ממנו פנה ממנו יתד. לכאורה משמע דנ"מ לאפלוגי אתי כיון דמפיק ויכוננך לדרשא אחריתי. ועוד יל"ד מאי רבותא דממנו כהניו הלא כל האומות יש להם מלכים ושרים מהם ובהם. ונ"ל דמייתי דברי ר"מ לראיי' עפמ"ש במד"ר ריש פ' מסעי "נחית כצאן עמך נוטריקון נביאים חסידים ישנים תמימים העמדת מהם". הכוונה ע"פ מאז"ל דור דור ודורשיו שאם הדור ראוי אז הקב"ה מעמיד עליהם מנהיג ראוי ומעולה ומכלל הן אתה שומע לאו כמו שאמר הקב"ה למשה לך רד מגדולתך כלום נתתי לך עליי' אלא בשביל ישראל. והנה אם הכן והבסיס רחב יכול להעמיד עליו דבר גדול אבל אם קטן הוא בהכרח גם הדבר העומד עליו יהי' קטן. וזה כוונת הפסיק הוא עשך ויכוננך שעשה את עם ישראל לבסיס וכן, עם מנהיגיהם בהרחיב הבסיס יגדל המנהיג, ובהיפך להיפך. וזהו ג"כ ממנו נביאיו ר"ל שבהם תלוי גדולת הנביאים והמלכים שאם הם יכשרו יוסיפו כח בפמליא של מעלה העומד עליהם. ולפ"ז שפיר מייתי ש"ס ראיי' מדברי ר"מ להך דינא דאם היפך בהן טריפה דהוא עשך ויכוננך דצריך כל דבר להיות על כנו ועל בסיסו כפרש"י לזה מביא דגם ר"מ דריש הך ויכוננך מלשון כן ובסיס כנ"ל:

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור- כי האברבנאל פ' בראשית חקר למה