לוח ארז החדש תלז

מפני שמצות לא תעשה מרובות ממצות עשה ויוכל האדם לעבור ולהכשל יותר בפח החטאים ממה שיוכל לזכות א"ע ע"י עשיית המצוות. ע"כ אחרי שנמנו וספרו גמרו שטוב שלא נברא. אכן לפי מה שאז"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אינה מצרף למעשה א"כ אף שהלאוין רבו על העשין מ"מ הלא יוכל לחשוב מחשבות טובות לעשות מצוות והקב"ה בחסדו מצרפן למעשה. ולהיפך לרעה ח"ו אם יחשוב אינה מצטרפת למעשה א"כ יש מקום לזכות יותר מלחטוא כי לזכות תצורף המחשבה ולא לחובה. לפ"ז יש להכריע דבאומות העולם אשר חלק ה' אותם למלאכים ושרים שהם ינהיגום ולא הקב"ה בעצמו משגיח עליהם בפרטות וכיון שמלאכי השרת אינם מכירים אפילו בלשון ארמית מכ"ש שאינם יודעים המחשבות א"כ להם טוב שלא נבראו כי הלאוין אשר בהם יכשלו מרובין מן המצוות שבידם לעשות ואי משום המחשבות שיצטרפו לטובה הלא מנהיגיהם המלאכים אינם יודעים מחשבות בני אדם, אבל בישראל אשר עיני ה' בהם לנחותם כצאן עמו והוא יודע מחשבות שפיר י"ל דטוב שנבראו משום דיוכלו לזכות ביותר ע"י מחשבות טובות. והנה דרשו ברוך אתה בבואך לעולם ובצאתך מן העולם והי' קשה למדרש האיך אפשר לומר ברוך בבואך לעולם הלא נמנו שטוב לאדם שלא נברא. וע"ז השיב כבר פירש דהמע"ה ה' ישמר צאתך ובואך הוא ית' ולא מלאך ולא שליח וכיון שהוא ית' יודע מחשבות טוב לו שנברא וברוך אתה בבואך שיוכל לזכות ע"י מחשבות:

והיית רק למעלה ולא תהיה למטה להסביר מלת רק נ"ל עפמ"ש לפרש הפ' בפ' ויגש "ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא היה איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו". כי אז"ל הנעלבים ואינם עולבים שומעין חרפתן ואינם משיבין עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ולפ"ז כל זמן שעלב ובייש יוסף את אחיו והכלימה בדברים, הם הנעלבים ושומעי חרפתם היו במדרגה גדולה למעלה הימנו. אבל בהתודע יוסף אל אחיו ואף שהם עשו לו רעה הוא גמל עמם טובה תמורתה, לא לבד שלא היו הגבוהים ממנו כ"א אדרבה יוסף הצדיק נתעלה כ"כ על שהי' משנה למלך ובידו להרע להם' על אחת אפים ובכ"ז לא הרע ונהפוך הוא שהטיב להם, הי' הוא במדרגה גדולה כ"כ עד שאין מי שישוה לו. וז"ש ולא יכול יוסף להתאפק כתרגומו לסבול, לכל הנצבים עליו, שאם יהיו נעלבים ויעמדו עליו במעלה האוסריית למעלה ממנו, ע"כ קרא הוציאו כל איש מעלי שלא יהי' עוד שום אדם למעלה ממנו במעלה. ומעיד הכתוב שלא לבד שבעת התוודע אל אחיו ומחל להם לא היו הם למעלה הימנו כ"א אף גם זאת ולא עמד איש אתו אף במדרגה שוה כמוהו לא הי' גם אחד שישוה לו בעת התוודעותו ומוחלו על הרעה שעשו לו. ולפ"ז יש בני אדם שהם במצור ומצוק ובכ"ז הם ברום המעלה ע"י שנושאים וסובלים את עולם הקשה אשר הכביד אנפו עליהם בשובה ורצון, מורים בזה גדולת נפשם ומעלת רוחם הכביר והאמיץ אשר לא יחת מפני כל, אבל באמת גדולה זו אלי' וקוץ בה לא מעוקצך ולא מדובשך, ע"כ אמר שלא תאמר שגדולת ישראל יהי' ע"י שיהיו ח"ו מעונים ומדוכאים אלופינו מסובלים ובמקום עניותם אתה מוצא גדולתם, לזה אמר לא כן יהי' כי אם והיית רק למעלה ולא תהי' למטה שע"י סבלך תהי' למעלה כ"א רק ואך למעלה תהי' ולא ע"י התביר יבוא הדרגא שלך:

וכל מכה אשר לא כתובה בספר התורה הזה ארז"ל זו מיתתן של צדיקים, כי בתורה נאמר איש בחטאו יומתו ולא יומתו אבות על בנים. אבל אמרו ז"ל צדיק נתפס בעוון חדור, נמצא שהצדיק מת שלא בחטאו כ"א בחטא הדור, וזהו מכה אשר לא כתובה בתורה זו מיתת צדיקים ר"ל:

והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך – כי האמונה בתחיית המתים היא קשה מאוד על האדם באשר היא מתנגדת לגזרת שכלו ותבונתו שגוף אדם הנרקב ונבלה והי' לעפר יקום עוד על רגליו ויחי. ע"כ רק המאמין באמונה שלימה יתד בל תמוט לנצח הוא יודע שלעת ערב יהי' אור וזרח השמש וכל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותו מהאמונה הנשגבה הלזו, אבל מי שמתחיל רק להסתפק באמונת תחיית המתים סופו שלא יאמין לגמרי אחרי שהשכל מנגד לאמונה זו. ונראה שע"כ הניחו מיסדי הלשון לשם חיים בלשון רבים "חיים" ליסד בלבנו אמונה זו שא"א לחיות אם אם לא באמונה שיש לנו שני חיים חיי עוה"ז וחיי