לוח ארז החדש תלב

ומה שבחר דוקא במצרים הוא כיון שעיקר הצירוף הוא שיהיו בין רשעים גדולים מסיתים ומדיחים מאחרי ה' ובכ"ז יעמדו בנקיון ולא יזוזו מדרך התורה זה יהי' להם לברית עולם, אחרי שידע אאע"ה שזרעו יהי' כעפר ארץ בכל כנפות הארץ מפוזר ומפורד בין עמים שונים ואולי יתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ויעזבו ח"ו את ה' אלקי אברהם, ע"כ בחר לו את ארץ מצר"ם אשר בשר חמורים בשרם ורעים וחטאים מאוד. ואם בכ"ז יעמדו גם במצרים על מעמדם כמו שהי' באמת שלא שינו שמם לשונם ומלבושם, אז בטוח הוא באלה שלא יסורו לנצח מדרך הישר דרך ה' ילכו בו. והנה מה שהוצרך אאע"ה לומר לשרה שתאמר אחותי ה"א הי' ג"כ בשביל שמצרים היו שטופי בזימה מאוד ע"כ הי' ירא כמ"ש המפרשים. וזהו כוונת הפסוקים "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה". ובאמת חטא בזה אבל רצה בחטא זה במכוון כדי שגם על זרעו אחריו יוגזר לרדת מצרימה, וז"ש "ויהי כאשר הקריב" שעשה ע"י ירידתו למצרים לבוא מצרימה שגם בניו יוכרחו לרדת מצרימה כדברי רמב"ן וע"כ אמר הקריב בבנין הפעיל ולא קרב בבנין הקל, כי הכוונה שע"י ירידתו עשה הוא שיהא קרוב שגם בניו יבואו מצרימה ולמה בחר דוקא במצרים בע"כ מפני שהם שטופי זימה ויהי' נסיון הגלות בארצם הנסיון היותר הגדול האפשרי, כמו שהלעיזו עליהם באמת אם בגופן שלטו בנשותיהן לא כל שכן עד שהוצרך להטיל עליהם שמו הגדול ית' שבטי יה עדות לישראל וכיון שמזה מוכח שהם בשר חמורים בשרם ע"כ אמר אמרי נא אחותי את. ומיושב קושיית ש"ח הנ"ל. ועפ"ז יש לפרש הפסוק בפ' ויגש אל תירא מרדת מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה כי יעקב אע"ה אף שידע שנגזר על זרעו שיהי' גר בארץ לא להם מ"מ כיון שלא נאמר לאברהם בפירוש שיהיו במצרים הוקשה לו מדוע נתגלגל הדבר שירדו דוקא למצרים בין עם נשחת וכפעב שטופי זמה, הלא טוב הי' אם יגלו בראש גולים אל א' משאר העמים אשר לא נגואלו נתעבו נאלחו כ"כ, אבל לפמ"ש שאברהם אבינו הקריב הוא בעצמו את הדבר שיבואו דוקא למצרים ובשביל שהם שטופי זימה כ"כ ובכ"ז יעמדו ישראל בנסיון וישארו גדורים ופרושים, ע"ז לדורי דורות יעמוד שם ישראל לנצח חי וקיים בטהרתו וקדושתו, כי אם יכלו לעמוד נגד תועבת מצרים יוכלו לעמוד גם נגד האומות היותר רעים שיתערבו בם ולא ילמדו ממעשיהם וז"ש אל תירא מרדה מצרימה בשביל שהם רעים וחטאים מאוד, כי לגוי גדול אשימך שם, שע"ז דרשו ז"ל שהיו ישראל מצויינים שם, כלומר בשביל שהם שם בין עם לא בינות ובכ"ז יחזיקו במעוזם ע"ז יהיו לגוי גדול ורם במעלה. והנה השכינה אינה שורה בחו"ל ומכ"ש במצרים בין גילולי עכו"ם. כמאר"ל בפ' כצאתי את העיר אפרוש כפי. ובכ"ז כל מקום שגלו שכינה גלתה עמהם, ואף שזו בודאי ירידה היא, אבל גם ליעקב ובניו לרוב קדושתם ירידה היא לרדת למצרים, וע"ז אמר אנכי ארד עמך מצרימה גם לי גם לך באמת ירידה היא. אבל ירידה זו היא לצורך עלי' שאם שם ישארו נקיים אז אחרי צאתם מעם לועז אנכי אעלך גם עלה למעלה בקודש, וז"ש ויהי שם לגוי גדול מלמד שהיו ישראל מצויינים שם דקשה להו לרז"ל למה כפל הפסוק מלת שם כיון שכבר נאמר ויגר שם במתי מעט לא הו"ל לומר רק ויהי לגוי גדול מאי שם דקאמר עוד הפעם, ע"כ דייקו מזה על שהיו שם במצרים מקום ערוה גילולים ובכ"ז עמדו בנסיון עי"כ נעשו גוי גדול המעלה והטעם על שהיו מצויינים שם. ואמנם מה שבאמת ועמדו על נפשם ולא נטמעו ונטמאו בהם היא עפמ"ש במדרש פ' מקץ שבזכות יוסף נגאלו אבותינו ממצרים שנאמר גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה, דהיינו ע"י שצוה יוסף למצריים למול את עצמם הותש קצת כח תאות מצרים ולא הי' יכול לבלע ולהשחית את ישראל, עיי"ש. ועפ"ז י"ל מ"ש בפ' ויגש "ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניהם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלקים לפניהם" בי אף שניחם אותם יוסף שלא הם עשו מה שעשו כ"א השי"ת סיבב את הסיבות שימכרוהו כדי שיגלו אח"כ ויקוים בהם גזירת כי גר יהי' זרעך כמארז"ל ראוי הי' יעקב אבינו לירד בשלשלאות של ברזל, בכ"ז יחר להם ויעצבו על אשר מכרו אותו למצרים ולא לארץ אחרת כי ייראו שממצרים לא יוכלו עוד המלט נקי מבלי לכדו בשחיתותם. אבל באמת הלא הקדים כבר רפואה למכה זו ע"י שצוה למול אותם כנ"ל. וז"ש אל יחר בעיניכם כי משרתם אותי הנה למצרים שקשה לצאת משם נקי וטהור, לא תדאגו מזה כי למחיה שלחני אלקים לפניכם עוד טרם בואכם הנה שלחני אלקים לצוות למול כנ"ל ועי"כ תהיו נקיים: