לוח ארז החדש תכט

בשבתם ומנגינתם זהו המסך המבדיל בינינו ובינם והוא השורש ממני פורה ראש ולענה והוא יכביד נחושת עול הגלות עלינו, ע"כ רוצים להרוס הגדר ולפרוץ בו פרץ להיות לעם אחד וסוברים כי אז טוב יהי' לנו לא ירעו ולא ישחיתו אותנו, אבל בימים האלה בזמן הזה אנו רואים ששוא ושקר כל הטענות האלו כי הרבה מבני עמנו כבר השליכו מעליהם את כל הדברים המציינים אותנו לישראל, התערבו בגוים וילמדו מעשיהם הולכים בחקותיהם ונימוסיהם ולא יזכר עוד שם ונימוס הישראלי עליהם, ובכ"ז לא נמלטו משנאת האוה"ע וגם עליהם יעבור כוס התרעלה מהול במים המאררים ונהפוך הוא כל כמה שיוסיפו להשליך מעליהם נימוסי דת משה וישראל כן יוסיפו לשנוא אותם ולרדפם, ע"כ אין ביכלתנו לעשות מאומה למען גם שנאתם קנאתם תאבד לנצח, כי אין אנו אשמים בדבר הזה ולא בנו המעל רק הוא שנאה טבעית לא תסור עד שתגיע העת המקווה עלי' נאמר וגר זאב עם כבש אז יעשה מאויב אוהב, אבל אנו אין ביכלתנו להפך שנאתם לאהבה. וע"ז נוכל להמליץ מ"ש בפרשתנו "לא תדרש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם", אין אנו יכולין לדרוש (בעפערדערן) שיהא להם שלום עמנו ויהיו טובים לנו כי אין בנו מעשים המעוררים את שנאתם עד שנוכל לומר שכאשר נסיר המעשים והמעללים האלו יסורו שנאתם, כי באמת סיבת שנאתם בשביל שאנו ישראלים וכל זמן ששם זה נקרא עלינו אף שקצת משליכים מעליהם אחת לאחת עול תורה ומצוה בכ"ז השם ישראל לבדו כ"ז שנקרא עלינו הוא מעורר מדנים. ואפשר להעמיס זה בכוונת תנחומא בפרשתנו "כתיב מחה תמחה כתיב מחה אמחה עד שלא פשט יד בכסא מחה תמחה משפשט יד בכסא מחה אמחה. כי אם היתה שנאתם רק עלינו באשר אנחנו אדם אז הי' ביכלתנו לכבות אש השנאה והיינו בעצמנו יכולה למחות זכר עמלק ושנאתו, אבל אחרי שהם לאויבים לנו על אשר אנו רגל לא ימוטו לכסא כבודו ית' והמה פשטו ידם בכסא, ע"כ אין בידינו למחות את זכרו רק ה' אמר הוא בכחו ימחם מעל פניו. וראי' לזה שאין ביכלתנו לעשות חיל להמיר רע שנאתם בטוב אהבתם. שהרי כמה פעמים עשו ועושים ישראל גדולות ונצורות לעיני כל הגוים אשר על ידם גם הגוים לעומתם ברוך יאמרו ויהללו וישבחו את מעשיהם בשער בת רבים עד להפליא. ואם גם ע"י מעשים ישרים אלה אשר אין להכחיש בהם טובת ישראל מעלתם ומדתם יחידים שבאוה"ע שבו מדרכם הרעה ולא רדפו עוד אחרינו לבלע ולהשחית אחרי רואם כי ישראל עושה חיל במדות טובות ובכל תושי' יתגלה, בכ"ז רק יחידים זעיר שם היו ששבו ונרפא להם נגע שנאתם, אבל כרובם והמונם לא מתו לבם לזה ויוסיפו לגרות מדון עלינו. ומזה מוכח שרק בה' נעשה חיל ורק הוא יבוס צרינו דסכור מעיינות תהום שנאתם הרבה עלינו על לא דבר. וזה כוונת המדרש רק אתה ה' גערת גוים ורק אתה תוכל לאבד רשע ולכלות זדון מן הארץ, ושמא תאמר אף יעקב בכלל כלומר אף לנו לעשות דבר מה להיות כמסייע לחלק את הבערת שנאת הגוים, ת"ל אבדת רשע רשעים אין כתיב דמשמע שבפעם אחד יחזרו וישובו כל הגוים הרשעתם נגדנו בראותם שאנו נקיים וחפים מכל פשע אשר יגוללו עלינו כפעם בפעם, רק אבדת רשע, אם כבר בעיניהם יראו עין בעין שאתנו הצדק נגד עלילות רשע שעל ידיהם התעיבו אותנו, בכ"ז רק ביחידים שלהם אבדה שנאתם אבל לא ברובם ככולם, מזה נשפוט מישרים שאין יעקב בכלל, רצוני שאין יעקב יוכל לעשות מאומה בדבר הזה ורק הקב"ה לעצמו ולכבודו השאיר לבער את הגלל, וע"ז אמר רק אני מחה אמחה את זכר עמלק אני ביכלתי אבל לא אתם:

ומעין זה פירשתי הפסוקים בפ' וישלח עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך". כ' רוב הטענות שטוענים בני בלי שם (האנטיסעמיטען) שונאי ישראל עלינו על שתים יסודתם. הא' שהם אומרים כי אנחנו שאנו רק גרים בארץ לא לנו והמה קוראים את עצמם (ווירטס פאלק) בל"א ולנו קוראים רק (גאסט פאלק), ואף שאני באנו רק לגזור בכ"ז רצוננו להרים ראשינו ולהתנשא לכל לראש להיות ראש וראשון לכל דבר כאלו היינו אנו התושבים. והשנית באים בטענות שקר כי ישראל אינו עושה חיל להגדיל תוצאות הארץ (פראדוצירען) ואינו משתדל להעשיר את הארץ והמדינה אשר הוא גר בתוכה לעשות חדשות בעבודה קשה ובפרט עבודת האדמה אשר הוא יסוד חיזוק המדינה ירחק היהודי ממנה כמטחוי קשת ורק אוהב מלאכות נקיוה וקלות לסחור בדברים אשר קדמו בעבודה הבן נכר, ולהראות כי שקר בימינם הוא כי מעשה אבות סימן לבנים. וכ"כ הרמב"ן ז"ל שכל מעשה יעקב ועשו הוא