לוח ארז החדש שצא

מתראים פני האדון ית"ש. והנה היום אנו הולכים לקראת אחרית השנה ע"כ החוב עלינו לפשפש במעשינו לתקן בחודש זה את אשר פגמנו בכל חדשי השנה. וי"ל ע"ז "זאת עולת חידש בחדשו לחדשי השנה" כלומר זה החודש שהוא האחרון עולה על כל החדשים ועליו לתקן את כל החדשים כדאיתא בפרקי ר"א בחודש אלול אמר הקב"ה עלה אלי ההרה לקבל לוחות שניות:

כמו כן גם אנו ששברנו את הלוחות בכל חדשי השנה ע"י שעברנו על המצוות עלינו החיוב לעשות לוחות שניית והש"י ברחמיו שלשים יום בשנה מחשיב לשנה ומחשב אם רק לסוף השנה אנו חוזרים בתשובה כאלו כל השנה שמרנו את מצוותיו. והנה הרמב"ן פי' עקב מלשון סוף כמו שהעקב היא סוף הרגל, וז"ש והיה עקב תשועין כלומר אם רק "לבסוף תשמעון" אף שבתחלה לא שמעתם מ"מ הקב"ה מחשב כאלו שמרתם לשעבר ועשיתם את המצווות גם עד עתה. והנה חודש אלול למספר החדשים היא הששי כי תשרי הוא השביעי, וע"ז י"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת עלינו לטרוח בחודש הזה ולהכין צידה על החודש השביעי המקודש. וע"ז י"ל "אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד נגאלין" כי כמו ששבת הוא יום השביעי המקודש כמו כן חודש שביעי הוא ג"כ חידש שכולו שבח. והנה ר"ה ויו"כ רגילים אף הפושעים לשמרו, אבל גם צריכים לשמור כל שבת ושבת שהוא ג"כ מקודש בשביעי כמו חודש השביעי. ע"כ אחז"ל אלמלי שמרו ישראל שני שבתות כלומר לא לבד החודש השביעי שהוא שבת שבתון כ"א היום השביעי שהיא מקודש כמוהו אז מיד היו נגאלין. וסיים הקרא "ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך" הכוונה כי בזמן שאנו חוטאים ח"ו ואין אנו ראויים שהש"י יברך אותנו אז כל מה שאנו אוכלים היא רק זכות אבות כי אנו מעשים אין בני, ועי"ז הוא רע לבנינו כי אחרי שאין אנו צדיקים א"כ בנינו אחרינו עוד ירשיעו יותר אם לא נגדלם ח"ו על ברכי התורה והיראה, ומה יהי' להם אם אנו אוכלים את הזכות של אבותינו, בשלמא אם היינו אנחנו צדיקים שיספיק לנו זכות עצמן לא הי' מזיק כ"כ אל הדור האחרון אם גם ירשיעו כי עוד יוכלו להתקיים ע"י זכות אבות ואנחנו חיינו בזכות עצמנו, לא כן עתה שאנו אוכלים זכות אבות מה ישאר לבנינו אחרינו, וז"ש והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ותחיו בזכות עצמכם אז ושומר ה' אלקיך את הברית אשר נשבע לאבותיך כלומר הזכות אבות יהי' שמור להם ועי"כ וברך פרי בטנך כלומר להם יהיה לברכה בכל אופן אם הזכות אבות יהי' שמור להם. והנה הא דפתח בלשון עתיד תשמעון וסיים לשון ושמרתם ועשיתם י"ל עוד רמז על הדור האחרון הזה, כי בימים הראשונים שהיו צדיקים היו עושים כל מצות ה' לא כן בדורנו אף אם לפעמים ישמעו את דבר ה' מפי הדורש והיום הזה לעת כזאת רבו הדרשנים יותר מבימי קדם בכ"ז ברוב דברים לא יחדל פשע אם גם רצונם לשמוע דברי פי חכם אבל אינם רוצים לעשות, והנה בימים הראשונים הברית אשר כרת ה' עם עמו נשמר משני הצדדים בין מהקב"ה ובין מצדנו, לא כן עתה בעוה"ר אנו הפרנו את הברית ח"ו ט"י מעללינו הרעים רק הקב"ה הוא שומר את הברית וביד חזקה מולך עלינו, וז"ש והי' עקב כלומר בסוף הימים יהי' שרק תשמעון את המשפטים שרוצים אתם לשמוע ולענג אזניכם בדברי נועם אבל לעשות אינכם מרוצים אבל הימים הראשונים היו טובים מאלה כי אז בזמן העבר ושמרתם ועשיתם הייתם מרוצים לעשות. אמנם אל תחשבו שתיכלו אתם ע"י מעשיכם הרעים לנתק מוסרות הברית מעל צואריכם לא כן הוא. כי ביד חזקה ימלוך עליכם ושמר ה' אלקיך את הברית הוא ישמור בעל כרחכם את בריתי. הש"י יתן לנו לב טהור לשמור את בריתי לטוב לנו אמן:

ושמר ה' אלקיך לך את הברית וגו' י"ל עפמ"ש באו"ה בהגדה לפרש הפסוק "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון" וגו' שע"כ היו האמהות עקרות וגם אאע"ה ראש יחוסנו די שלא נאמר שנתייחס אחרי תרח וכל עו"א אבות האמהות ע"כ היו עקרים וכיון שלא ניתן להם כח הלידה ממולידיהם כבר נתפרדה החבילה והחיבור שבין אבות לבנים ודפח"ח וש"י. ולפ"ז כ"ז שאיץ בנו עקרים אנו נוכל להתייחס אחר אברהם יצחק ויעקב שהם נתנו לנו כח המוליד אבל מי שהוא עקר בטבע אף שהקב"ה ניתן לו בנים ע"ד נס מ"מ י"ל שכבר נפסק החבל שבינו לבין אבותיו אחרי שמדרך הטבע לא נתנו לו כח המוליד, וז"ש ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר כשבע לאבותיך ובתנאי לא יהי' בך עקר ועקרה שאם תהיו עקרים לא תוכלו להתייחס לבית אבותיכם, ובזה