לוח ארז החדש יד

בראשית בראשית ברא אלקים וכו' עפמ"ש ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ד' פנים אל פנים כי נביא העומד במעלה עליונה להיות דבוק בדביקות עצמו עם הבורא ית"ש צריך להפרד מחברת בנ"א ולהתבודד במועדו למען לא יהי' הגוף הגשמיי מחיצה המפסקת בינו לאביו שבשמים לא כן מרע"ה זכה למעלה הנפלאה שאף שהי' ברום המדרגה בגבהי מרומים בכ"ז היה דבוק ומחובר בצוותא חדא עם ישראל כמ"ש ז"ל מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים והטעם לזה כמ"ש המפ' לפמ"ש "אנכי עומד בין ד' וביניכם" שהאנכי הוא הגוף החומר העכור חומת אנך הוא הוא המבדיל בין ד' ובין האדם אבל מרע"ה אחרי שזיכך וצירף וליבן את גופו הקדוש עד שגם הוא נתעלה לרוחנית כמ"ש עליו בכל ביתי נאמן הוא שגם ביתו הוא הגוף אשר הוא נרתיק לנשמה גם הוא נאמן לד' גוף טהור כזה אינו חוצץ בפני הקדושה וי"ל בז"ה מז"ל כל הנביאים נתנבאו באספקלרי' שאינ' מאירה ומרע"ה באספקלרי' המאירה כי כל הנביאים אף שהתנבאו ברוחם הקדוש מ"מ נשאר גופם עכור כאספקלרי' שאינה מאירה אבל אדון הנביאים זיכך וצחצח את גופו כלו קדש לד' עד שנוכל להמליץ ע"ז מאז"ל כשנולד מ"ר נתמלא כל הבית אורה שאף גופו בית הנפש כלו האיר כשמש בטהרתו ע"כ בעת התנבא הי' כאספקלרי' המאירה שגם גופו לא הלך חשכה אין נוגה לו ע"כ אז"ל שמ"ר נולד מהול ופי' במ"א שאחרי שמילה תורה לאדם שצריך לתקן את גופו העכור ולגרע ממנו חלק אבל מ"ר שגם גופו הי' קדש לד' לא הי' צריך להוראה זו וז"ש ולא קם נביא במדרגה רמה כזו שיעלה מעלה למרום שיאו ובכ"ז עוד בישראל שלא יצטרך להפרד מחברת בנ"א כ"א עוד עודנו בצוותא חדא עם ישראל עמו האהוב והישרה, כי בשאר הנביאים אשר גופם עודן קשור במעבה האדמה והוא האמצעי אשר ע"י תחל רוח ד' לפעמו ואנכי היה עומד בינו לבין קונו ע"כ צריך לפרוש ולהתבודד לא כן משה עבד ה' שגם גופו קדש וגם האמצעי משובח ע"כ גם חומרו שהי' על טהרת הקדש לא הי' הפסק אחרי שגם הוא הי' לרוחני' ולמעלה בקדש וזהו אשר ידעו ד' "פנים אל פנים" כלומר בלי שום אמצעי החוצץ כי גם גופו הי' אספקלרי' המאירה, ושלא תאמר האיך אפשר לקרוץ מחומר להגביה א"ע למעלה ראש שגם גשמיותו יהי' כרוחניותו בלי הבדל לזה י"ל סמיכות התורה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ שמתחלה ברא הקב"ה שמים וארץ רוחנית וגשמית ששניהם יחדיו יהיו תמים קדש לד':

וי"ל בזה ד' ילקוט פ' לך אקרא ואת הצפור לא בתר הראה לו שמבדילי' בעולת העוף ואין מבדילי' בחטאת העוף עפמ"ש בפ' בא גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות והק' באו"הח למ"ד במנחות ע"ג דאין מקבלין מן העכו"ם רק עולות האיך אמר שיתן בידם גם זבחים וק' עפמ"ש ר"ה שם אב"ע סברא עכו"ם לבו לשמים ופירש"י דכוונתו שקרבנו יהי' לש"ש והכוונה פשוטה שאו"ה אין בכחם להרים את מעשי האכילה הגופנית שגם היא תהי' קדש לד' רק רצונו שכלו יהי' כליל בלי הנאת הגוף אבל שלומי אמוני ישראל בכחם לעשות מאכילת הגוף מצוה רבה ונכבדה להוציא יקר מזולל טהור מטמא ע"כ בקשו גם זבחים לאכול ממנו ונתנו טעם לזה כי ועשינו לד' אלקינו' כל מה שאני עושים אף הנאת הגוף היא ג"כ לש"ש. – והנה הראש הוא מקים המחשבה והגוף הוא מקום המזון הגשמיי ע"כ מי שמקריב עולה שכלה כליל ואין בה אכילת הגוף מורה בזה שרק אם עוסק ברוחניות ופירש מהנאת הגוף אז לבי לשמים משא"כ בעת אכל ושתה אז שחה לעפר וירד כבודו ע"כ אצלו ההבדל והמרחק בין ראשו. משכן הרוחני לגופו מקום הגשמי רב הוא כי הראש מחציו ולמעלה קדש לד' והגוף דבק לארץ בטנו ע"כ מבדילי' בעולת העוף כיון שמקריב רק עולה ראשו למעלה וגופו למטה אבל מי שמביא חטאת לקרבנו שהכהנים