ליקוטי מוהר"ן יט:ו

וּכְשֶׁמַּעֲלֶה הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם וּמַשְׁלִים אֶת הַלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין וְנִתְגַּדְּלִין הַכֹּחַ שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי כָּל דָּבָר, יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁבּוֹ נִבְרָא זֶה הַדָּבָר, וְעַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין וְנִתְגַּדְּלִין הַכֹּחַ שֶׁל אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר.

וְזֶה (במדבר י״ד:י״ז): וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה' כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. לֵאמֹר – דָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת (כשארז"ל סנהדרין נו:), הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְּדוּרָה שֶׁל שִׁבְעִין כּוֹכְבִין הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁנִּתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר – הַיְנוּ כְּפִי הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יָדוֹ נֶאֱסַר עֲרָיוֹת וְנִתְבַּטֵּל תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן יִגְדַּל כֹּחַ ה', כִּי כְּפִי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁמַּשְׁלִים אֶת הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת וּבִטּוּל תַּאֲוַת נִאוּף, כֵּן נִתְגַּדֵּל וְנִתְעוֹרֵר כֹּחַ ה' שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֵם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כַּנַּ"ל: