ליקוטי מהרי"ח חלק א צח
Likutei Maharich part 1 98 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →הנה דעת המג"א דפרשת הקרבנות צריך לאמרו מעומד דקי"ל דיושב פסול לעבודה אך עיין בשע"ת בשם התב"ש וא"ר דא"צ לעמוד ובסידר היעב"ץ מביא בשם אביו הגאון הח"צ שהיה עומד בסדר הקרבנות דשחרית אבל במנחה היה יושב והטעם עפ"י סוד ועיין עוד בשע"ת בשם התב"ש דגם מ"ש באו"ז שיקרא הקרבנות בביהכנ"ס דוגמת העבודה ג"כ אינו אך הואיל ונפיק מפומי' דר' כרוספדאי לשין ביהכנ"ס וביהמ"ד טוב לעשות כן ע"ש ודברי ר' כרוספדאי הוא במדרש הנעלם בפ' וירא ונדפסה ג"כ בהסידורין בסדר המעמדות ליום ראשון והנה כל הסדר עד פ' הקרבנות יכול לומר גם אם השכים קודם אור חוץ מברכת לשכוי בינה שיש בזה דעות כתבתי לעיל אך סדר הקרבנות עיין בהש"ע סוף סי' א' דצריך לאמרו ביום ע"ש
ועשית כיור נחושת וכו' הנה בסידורי ספרד ובסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ובכל בו ליתא פ' הכיור ופ' תרומת הדשן רק פ' התמיד ובאמת גם בטוש"ע סי' מ"ח לא מוזכר רק פ' התמיד אך נוסח דידן לומר פ' הכיור ופ' תרומת הדשן הוא עפ"י דברי היש נוהגין שמביא בש"ע סעיף א'
ועיין בעט"ז שיאמר קודם פ' הכיור פ' בראשית פ' היום ויום שלאחריו כמו שהיה עושין במקדש ועיין בתוספתא לס' הזוהר בסיף ספר דברים השייך לדף רס"ה שם משמע לומר בכל יום פ' בראשית עד ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד
צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה וכו' עיין במדרש והובא בבאה"ט מכאן שהמתגאה נידון באש שנאמר הוא העולה על מוקדה ע"ש והרים את הדשן עיין ברוקח הלכות חסידות ובחובת הלבבות פ"ו משער הכניעה שהוא כדי להשפיל עצמו ולהסיר גבהיתו ע"ש ואפשר שלכך נקבע בפרשה זו מדת השפלות שתי פעמים משום דאמרינן פ"ק דסוטה גדולה נמוכי רוח לפני הקב"ה יותר מכל הקרבנות ועיין ברמב"ן שזה עיקר טעם הקרבנות שישפיל עצמו בראותו מה שנעשה בהקרבן שכל זה היה ראוי לעשות בגופו אלא שחס עליו הקב"ה ע"ש והנה איתא באבות מאוד מאוד הוי שפל רוח הרי דלענין שפלות רוח צריכה להזהיר ב' פעמים מאוד מאוד לכך אצל תרומת הדשן שהוא עבודה ראשונה מהקרבנות מזהיר מקודם שני פעמים על נמוכת רוח להודיע שעיקר הקרבן הוא נמוכת רוח כדברי הרמב"ן וכדברי חכמז"ל שגדולה נמוכי רוח יותר מכל הקרבנות כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת
יהר"מ ה' או"א שתרחם עלינו ותמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו עיין בספר ש"צ שהוא עפ"י דעת הרמב"ם והרד"א (חטא ועון ופשע) ומחילה לחטא