ליקוטי מהרי"ח חלק א רעא

(והעלינו לתוכה במהרה בימינו) ונוסח האו"ז (והעלינו לתוכה ונחמינו בה) אך נוסח דידן הוא ברמב"ם בספרו הגדול ובב"י בשם מהר"ם ובהגהות מנהגים ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה בגמ' ובאו"ז ובמחזור ויטרי וברוקח ליתא וברמב"ם בספרו הגדול איתא רק (ונברכך עליה בקדושה ובטהרה) והך ונאכל מפריה ונשבע מטובה גם שם ליתא והטעם עיין בטור שאין לחמוד הארץ בשביל פרי' וטובה אך עיין בב"י שתכלית האכילת פרותי' כדי שנברכך עלי' בקדושה ובטהרה והב"ח כתב משום שפירות הארץ מוסיפין קדושה ע"ש (והא דפריך הגמ' בסוף מס' סוטה מפני מה נתאוה משה לכנוס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך עיין בא"ר די"ל דשאני משה דשכינה תדיר לגבי' ולא היה צריך להוסיף קדושה ע"י פירות א"י ולזה דקדק הגמ' וכי לאכול מפרי' הוא צריך ר"ל שמשה לא היה צריך לזה ע"ש) וכן הוא הנוסחא ברי"ף ובכל בו ובבה"ג וברמב"ם בפי' המשנה ע"ש

והנה בשוי"ט ור"ח מזכירין כאן מעין המאורע דהיינו בשבת אומר רצה והחליצנו ביום השבת הזה והנה נוסח הרא"ש והטור והאבודרהם ונחמנו ביום המנוח הזה ונוסח תר"י ונחמנו בשבת קדשך אך נוסח דידן הוא בב"י בשם מהר"ם ובלבוש) וביו"ט אומר ושמחנו ביום חג פלוני הזה (הנה נוסח הרא"ש ובב"י בשם מהר"ם וזכרנו לטובה ביום חג פלוני הזה ולכאורה נראה שהוא נוסחא הנכונה דזה ניתקן. במקום יעלה ויבא שאומרים בבהמ"ז ונוסח וזכרנו הוא מעין בקשת יעלה ויבא אך נוסח דידן הוא בטור ובאבודרהם) ובר"ח אומר וזכרנו לטובה ביום ר"ח הזה והא דאין מזכירין ג"כ חנוכה ופורים בברכת מעין שלש עיין במחצית השקל בשם א"ר דלא ניתקן אלא בברכת הודאה ובשם ד"ח כתב טעם אחר ועיין בא"ר שדעתו נוטה להזכיר שוי"ט קודם ובנה ירושלם כמו גבי ברהמ"ז ושכן משמע ברמב"ם ושכן מצא בס' צ"ל ע"ש וכן מצאתי בהגהות מנהגים ע"ש אך ברוקח וברבינו יונה וברא"ש וטור ובב"י הוא כנוסח דידן ודע דבגמ' דידן ליכא שום רמז ע"ז להזכיר מעין המאורע בברכת מעין ג' אך הוא בירושלמי הביאו התוס' ואם כי התוס' סיים ע"ז דלא נהגו כן וכ"כ הראב"ד והרשב"א ובאו"ז בשם מורו ע"ש אך עיין בב"י שהרוקח והמהר"ם היו נוהגים לאמרו והרמב"ם והר' יונה והרא"ש כתבו ג"כ סתמא כהירושלמי ולזה הסכים בטוש"ע והעיד בנו הב"ח שעכשיו המנהג לאמרו ע"ש אך אם לא הזכיר מעין המאורע יצא מג"א

כי אתה ה' טוב ומטיב לכל הנה נוסח הרי"ף ובאו"ז ובכל בו ובאבודרהם כי אל טוב ומטיב אתה וכן הוא ברמב"ם בפ"ח בשם י"א ונוסח הגמ' וברוקח ובמחזור ויטרי וברא"ש (כי אתה טוב ומטיב לכל) אך נוסח דידן הוא בטור בשם ס' המצות ובלבוש (ועיין בד"ח שכתב דהלבוש לא גרס טוב ומטיב לכל רק טוב ומטיב אך עיין בא"ר דמה שתחלה לא כתב בהלבוש