ליקוטי מהרי"ח חלק א רלה

והתוס' כתבו בשם המדרש דכשישראל יושבין על השלחן והשטן מקטרג עליהם ברית מלח מגין עליהם ע"ש ועיין בבאה"ט בשם המקובלים לטבל פרוסת המוציא במלח ג' פעמים ועיין בס' ייטב לב לאדומ"ר פרש' תרומה טעם לאכילת מלח ולפענ"ד נראה דאפשר דהנה גשמיות המאכל הכל הולך לביהכ"ס אך מי שמדבק עצמו ברוחניות המאכל היא דבר המתקיים וכן מי שאוכל כדי לעבוד הבורא ית"ש בכח האכילה זו הוה ג"כ המאכל דבר המתקיים והנה ידוע דמלח היא דבר המתקיים שאינו מסריח לעולם כפרש"י ז"ל ברית מלח עולם לכך אמרו להביא מלח על השלחן להורות לאכול המאכל בבחינת מלח שיהיה דבר המתקיים ולא יסריח דהיינו שלא יהנה מגשמיות המאכל לבד שאז ועוד מעט יסריח ויצא לביהכ"ס רק יהנה מרוחניות המאכל שיהי' דבר המתקיים לעולם כ"ז כתבתי בדרך אפשר ובדרך סמך וכל פיטפוטי דאורייתא טבין

דברים הבאים מחמת סעודה הנה זה לשון הש"ע סי' קע"ז דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת אם אכלם בתוך הסעודה אפילו אכלם בלא פת א"צ ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם ועיין בקיצר ש"ע בהגהות שם שמלשון זה משמע דדברים שאין הדרך ללפת בהם את הפת כגון תפוחי אדמה וכדומה אפי' כוונת אכילתו לשבוע צריך לברך עליהם אך כתב שמלשון תר"י ורשב"א ועוד כמה פוסקים מוכח דכל דבר שדרכו לאכלו בתוך הסעודה לשבוע אין מברכין עליו וכ"כ בהדי' בש"ע התניא

פירות הנה אם היה עיקר סעודתו על דבר אחר ואוכל ג"כ פירות בין חיין בין מבושלים יש בזה כמה דעות ע"כ הרוצה לעשות כהסכמת רוב הפוסקים יאכל תחילה בלא פת ויברך עליהם או שיאכל מתחילה ועד סוף עם פת ולא יברך עליהם עיין כ"ז במג"א ובסידר ד"ח ובח"א ואם הפירות הם מבושלים עם בשר מדברי המג"א נראה דצריך ג"כ לברך עליהם וכ"כ בש"ע התניא אך בסידר ד"ח ובח"א כתבו דא"צ לברך שהפירות הם טפילים להבשר ע"ש

משקה הנה על היין צריך לברך אפילו בתוך הסעודה ועל יין שרף דעת הט"ז בסי' קע"ד שצריך לברך ודעת המג"א דא"צ לברך שמסתמא כוונתו לעורר תאות האכילה והוי טפל לסעודה אבל קודם הסעודה לאחר שאכל כזית שמסתמא שותה מחמת חלישת הלב וכן לאחר הסעודה ששותה לעכל המזון גם דעת המג"א לברך ע"ש (ויש דעה בש"ע שגם על המים יברך תוך הסעודה אך הרמ"א כתב דהמנהג לשתות מים בתוך הסעודה בלא ברכה) ע"כ כתבו דהרוצה להסתלק מן הספק יברך קודם נטילה וישתה פחות מרביעית שלא יתחייב בברכה אחרונה ויכוין לפטור השתיי' שבתוך הסעודה ועיין בעט"ז דאם היין שרף על השלחן בשעת ברכת המוציא א"צ לברך ואם לא יטביל מעט פת בהיין שרף ויאכל ואח"כ ישתה אבל