ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ד:יג

וזְֶה בְּחִינַת (משלי ו, כג): ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר״. כִּי מְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל, שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹכֵחָה מִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַמַּלְכוּת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, עַיֵּן שָׁם, כִּי עַל־יְדֵי הַחֶסֶד חוֹתְכִין אוֹתָהּ מֵהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמְחַיִּין אוֹתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים וְכוּ׳.

וְזֶהוּ ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״ – זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּמִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָאוֹרוֹת וְהַדְלָקַת כָּל הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ״ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה כַּנַּ״ל. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי ״וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר״; הַיְנוּ עַל־יְדֵי תּוֹכַחַת מוּסָר, בְּחִינַת תּוֹכֵחָה הַנַּ״ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחֶסֶד כַּנַּ״ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ״ל.

וְזֶהוּ ״וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר״ – שֶׁעַל־יְדֵי תּוֹכַחַת מוּסָר מַמְשִׁיכִין חַיִּים לְהַחֲיוֹת הַמַּלְכוּת, חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ״ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״, כַּנַּ״ל.

וְזֶהוּ שֶׁמְּכַנֶּה אֶת הַמִּצְוָה בְּשֵׁם ״נֵר״, וְהַתּוֹרָה בְּשֵׁם ״אוֹר״, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה שְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ״ל, אֲבָל גַּם בְּעִנְיַן הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּׂכְלִיִּים יֵשׁ גַּם כֵּן כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת, כִּי צְרִיכִין לְהָאִיר מִשֵּׂכֶל לְשֵׂכֶל וּמִצִּמְצוּם לְצִמְצוּם כַּמּוּבָן שָׁם. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה לְגַבֵּי הַמִּצְוָה הִיא בִּבְחִינַת אוֹר לְגַבֵּי נֵר, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה צִמְצוּמִים וְשִׂכְלִיִּים כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר וְנֵר שֶׁמְּאִירִין לָאָדָם מַה שֶּׁמְּאִירִין, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָהֶם.