ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ד:יב

וְעַל־כֵּן הָיָה הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה עַל־יְדֵי הַכֹּהֲנִים, כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת חֶסֶד (זהר נשא קמה:), בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹתְכִין אֶת הַמַּלְכוּת מֵהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וּמְחַיִּין אוֹתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, כַּנַּ״ל.

וְעַל־כֵּן נִקְרָא חֲנֻכָּה – עַל שֵׁם חֲנֻכַּת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁלְּשָׁם עוֹלִין בָּרְגָלִים לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ״ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲנֻכָּה – לְהַחֲיוֹת הַמַּלְכוּת מֵאוֹר הַפָּנִים, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, כַּנַּ״ל.