ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות מקח וממכר א:ב

וְהִנֵּה כָּל הַקְּנִיּוֹת הוּא כְּדֵי לְקַיֵּם הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה עוֹד וְזֶה הוּא בְּחִינַת הַגְבָּהָה, שֶׁהוּא קִנְיָן חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, כִּי הַהַגְבָּהָה הוּא שֶׁמַּגְבִּיהַּ מַמָּשׁ הַדָּבָר וְנוֹשְֹאוֹ וּמְרִימוֹ לַהֲשִׁיבוֹ לִמְקוֹמוֹ בִּבְחִינַת מַשָּא וּמַתָּן כַּנַּ"ל, כִּי הַהַגְבָּהָה הִיא מִן הָאָרֶץ שֶׁשָּׁם נְפִילַת הַנִּיצוֹצוֹת, כִּי נָפְלוּ מַמָּשׁ מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ וְעִקַּר הַהַגְבָּהָה הִיא בַּיָּדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, שָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה". וְעַל יְדֵי הַהַגְבָּהָה שֶׁמַּגְבִּיהוֹ בְּיָדָיו מִן הָאָרֶץ הוּא מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים הַנִּיצוֹצוֹת מִנְּפִילָתָם כַּנַּ"ל עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁבַּיָּדַיִם כַּנַּ"ל וַאֲזַי נִתְקַיֵּם הַמִּקָּח מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְתַּקְּנָה וְעָלְתָה הָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת (דְּבָרִים לב) כִּי אֶשָּא אֶל שָׁמַיִם יָדִי. בִּבְחִינַת שְֹאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּגְבִּיהִין הָאֱמוּנָה עִם הַנִּיצוֹצוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה וַאֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת הַמִּקָּח עוֹד, דְּהַיְנוּ לְקַלְקֵל אֱמוּנַת דִּבּוּרוֹ וּלְשַׁנּוֹתוֹ, כִּי כְּבָר עָלְתָה הָאֱמוּנָה עִם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּהַמַּשָּא וּמַתָּן וְנִתְתַּקְּנָה וְעַל יְדֵי זֶה נִתְקַיֵּם הַמַּשָּא וּמַתָּן, כִּי זֶה עִקַּר הַמַּשָּא וּמַתָּן כַּנַּ"ל: