ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות מקח וממכר א:א

הַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכָל מָקוֹם וְהוּא הַקִּנְיָן הֶחָשׁוּב יוֹתֵר מִכָּל הַקְּנִיּוֹת:

עַל פִּי הַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, עַל פָּסוּק כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְכוּ' (סִימָן רפ) שֶׁבְּחִינַת מַשָּא וּמַתָּן הוּא שֶׁנּוֹשְֹאִין וּמְרִימִין הַדָּבָר וּמְשִׁיבִין וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, הַיְנוּ שֶׁמְּרִימִין וּמַעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת הַמְלֻבָּשִׁין שָׁם שֶׁזֶּה עִקַּר הַמַּשָּא וּמַתָּן לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת עַיֵּן שָׁם. וְזֶה נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁבְּמַשָּא וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:

"נָשָֹאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה", דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן בְּדִבּוּרוֹ לִבְלִי לְשַׁנּוֹת דִּבּוּרוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: