ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים צז
Likkutei Maharil (vayikra bamidbar dvarim) 97 · ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →לא יטעו בה ד' איבד רשעים מפני הצדיקים נמרוד אני אברהם וזהו כי יודע אימת כשדרך רשעים תאבד ולכל הד' דרשות הל"ל איבד וגם מפירש"י נראה שכיון להמדרש זולת המצודות פי' המקום ה נותן לב להשגיח ע"ד הצדיקים שלא יכשלו אבל הרשעים תהי' אבודה להיות נעזב אל המקרים לכאורה קשה ג"כ א' וכי משא פנים ב' וכי יעזוב ל המקרים לא הוי ברור הזיקא עדיין ואדרבא חבקוק צווח מדוע וכו' ויתורץ קרוב לפ' המד' פייט זכרוניות זכר החיים ע"כ הם חי' הן למות לחי' חי חי יזכור ע"ד כי מאתו לא תצא הרעה ידוע כאשר הקב"ה מסלק ח"ו השגחתו ממילא נאבד זנה האב בבן משגיח תמיד בכל רגע כמו הרופא הנאמן ברפואות שווים אבל בשונאו כאשר ישמע צעקת קולו בהתחננו והי' עליו למשא כבדה ויצוה לעבדיו ויזרקו לו עצם א' לבל יחנן וישמע קולו וכאשר יתעסק בהעצם אשר בעינו יהי' למתנה ובאמת הוא סם המות ממילא יהי' נטרד וזהו כי יודע ה' ע"ד תמיד עיני ה' אלהיך וזה כששמעו קללו' הוריקו התחיל מפייסן כי אינם כ"א ע"ד רפואות הרבה הכעסתם והרי אתם קיימין כי חצי אכלה וכו' והרשעים מבעטין כנאמר אשר לא ידעוך אבל ישראל צרה ויגון וכו' ובשם ה' אקרא וה' מעמידן וזהו אתם נצבים לפני היום מראשית עד אחרית שנה בהשגחות ברפואות להטובך באחריתך אבל יש לדקדק כלכם כלל ראשיכם וכו' פרט כל איש ישראל חזר וכלל הוי כו"פ וכלל לאיזה כוונה ותיר' ברש"י ראשיכם לשבטיכם זקניכ' שוטריכ' החשוב חשוב קודם ואח"כ כל איש ישראל דקשה מאי קמ"ל בזה ומי לא ידע כ"ז הגם כי אפשר לפרש הרש"י עפ"י הגמרא אמר רבב"ח אר"י וכולן נסקרין בסקירה וכו' שנאמר היוצר אמר ר' חסדא מלך וצבור משפט עבדו וכו' וזהו הגם אתם נצבים וכו' עכ"ז החשוב חשוב קודם ואח"כ כל איש ישראל והנ"מ מזה הדרוש ובמה שנסקרים בס' א' ואם לחידוש נגד הבורא אין חידוש נוכל לומר עפ"י הילקוט א"נ אימתי כשתעשו אגודה א' בנוהג שבעולם אדם נוטל אגודה ש"ק בידו בב"א שמא יכול לשברן ואם ניטלין א"א אפי' תינוק יכו' לשברן כידוע מעלת החיבו' [חבור] עצבי' אפרים הנח לו ולהבין תכלית מעלה זו ולמה הוא חביבה כ"כ הוא כי ידוע שהאדם נברא להכיר את בוראו ולולי זאת הצלחת בהמה יותר שממנה נהנה האדם ואילו מהאדם רמה ותולעה וזו הסתכל בג' דברים ועיקר הכרת הבורא אינו כ"א להודות כי במה אכף אין ד"י בער כ"א ליראה ולעבוד בשמחה א וזה שכן חובת כל היצורים וכן בפסוק ויהי הבל כו' וקין הי' וכו' ויהי מקץ ויבא קין מפרי האדמה וגו' והבל הביא גם הוא מבכרו' צאנו וישע ה' וכו' ויחר לקין ויאמר ה' למה כו' הלא אם תיטב שאת וא"ל לפתח וכו' והדיקדוקים נגלים והנ' לפ' אשר הביא כאשר קץ בהם וקשה ג"כ הלא אמר ריב"ח באיכה רבתי ע"פ ולא אותי קראת הלואי עשאוני כהדין גרמיזא הבא באחרונה אלא י"ל ג' פירושים א' כי הי' מנחה לה' דרך גיאות ואין אני והוא וכו' תועבת ה' וכו' והבל גם הוא דרך שפלו' ועניות וזה אמת ב' קרוב לאמת עפ"י פי' אדומו"ר זצלה"ה ויהי הבל בצער מחמת הכרח הגדול כי כל יעודי עוה"ז הכנה התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס הגם שבחר בעבדות ב"ה וקין הי' בשמחה עובד האדמה מדרגה הפחותה דו"ל ואף שנתקללה ועפי"ז פירשתי ואלה שמות ב"י איש אי' וב"ב וזה ויהי מקץ ימים בסוף שנה לקום בסליחות הביא מפרי האדמה שהי' צווח ככלב והי' זה נחשב בעיניו למנחה והבל הביא מבכורו' צאנו ומחלבהן היינו התמצית הכינה לה' וזה צאנו כי זה לבד הוא של האדם ע"ד שואל מעמך לפיכך לא שעה לקין לטובתו כאמור הלא אם תטיב שאת הי' לך לשאת בכונת הבריאה ואל"ת לפתח וכו' כל מבוקשך וטוב לך שלא יתקבל ולמה חרה לך בעד הטובה ג' יש אשר שנים עובדים לה' והמרחק ביניהם כממזרח למערב א' לתשלום גמול והב' שאוהב את המלך הבחי' זה שלתשלום אינו חפץ שגם אחרים יעבדוהו ותמיד מוצא חסרונות בהם אבל הב' משתוקק שכל העולם יעבדוהו וזה והבל הבי' גם הוא ואם כ"א מישראל יעשה ע"ז הכונה לא ימצא שום חסרון על חברו כ"א כשיצא ח"ו מהדת וזה ג"כ לאהבת חבירו מחמת אהבת בוראו כיהושפט מלך יהודה שהי' רואה ת"ח וכו' וזה וכולם נסקרי' וכו' והלא כל העולם לפניו אך הוא משגיח כנ"ל כי דרך רשעים תאבד וכל באי עולם כפירוש רבינו מלובלין עוברים לפניו כחילות של בד"ה מלחמה לה' נסקרים במאמר היוצר יחד לבם יחד ליוצרם ואף שאין מעשיהם שוות לבם שוות והיא המבין וזה א"נ היום כלכם כשתעשו א"א ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בל"ש דייקא וזה כופו"כ מה הפרט ע"י הכוונה אף הכלל יצא מי שעובד לעצמו כמנחת קין א"א דן אלא כעין הפרט כי המה רוב בנין כמאמר א"ת בניך אלא בוניך וגם רוב מנין כידוע הגם שכתוב מה יעשו גדולי הדור שהעולם נידון א"ר כשאין הפרט צריך לכלל והכלל לפרט אבל כשהכלל צריך לפרט ופל"כ המה אגודה אחת ועי"ז נצבים לפני המקום ב"ה: