ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים פט
Likkutei Maharil (vayikra bamidbar dvarim) 89 · ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →הזה מוטל עלינו לעסוק בעבדות הבורא באהבה וביראה שזאת הוא בידינו ולהבין שעבודת הבורא ב"ה נקרא בשם נסיעה כמו ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה רימז על העבדות שהלך ונסע הנגבה אל הימין כנודע וזהו שנאמר אלה מסעי ב"י אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם פי' אלה מסעי רימז על העבדות הבורא ב"ה שיצאו מארץ מצרים פי' מן הקליפה כמובן שזה המסע פוסל כל המסעות שאין מוטל עלינו שום דבר אלא זה המסעי שנסע הנגבה כיון שאין יכולת בידנו לעשות שום דבר כנ"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וכשאנו עושין מה שעלינו מוטל לעשות בוודאי יעשה הקב"ה מה שמוטל עליו ולא יחסר לנו כל טוב ואם אמור יאמר האדם שהוא בעצמו יודע איך יעשה לנסוע בעבודת הבוב"ה ואינו צריך לשמש ת"ח לכך נאמר אלה מסעי בני ישראל וכו' ביד משה ואהרן ורצ"ל שזאת המסעי פוסל כל המסעות כשהעבדות הוא עפ"י שמוש ת"ח שהם בחי' משה ואהרן שהם יודעים איך לעבוד הבוב"ה וכשנתדבק בהם ילמדו אותך ועוד נ"ל ביד משה ואהרן ע"ד שאיתא בזה"ק שמשה הוא שושבינא דמלכא ואהרן שושבינא דמטרוניתא ופ' לזה שמשה הי' יכול להמשיך כביכול השכינה על הארץ מה שלא היה כח זה לשום נביא כי כל נביא הי' צריך לעלות במחשבתו למעלה אבל משה הי' בבחי' זאת שהי' כח בידו להמשיך השכינה למטה ע"ד שאי' ע"י שבעה דורות עלה הקב"ה לרקיע השביעי ועל ידי שבעה דורות צדיקים ירד למטה והם אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה לזה רימז משה היה שושבינא דמלכא ואהרן שושבינ' דמטרינותא שהי' מעלה ומקרב כנסת ישראל למעלה לשכינה כמו שאיתא אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה כדי שיהי' לבם לשמים נמצא על ידיהם הי' היחוד שמשה הי' ממשיך השכינ' מעילא לתתא ואהרן הי' מקרב את ישראל לה' וזהו לכה דודי לקראת כלה וזה רימז לנו הכתוב אלה מסעי ב"י פי' כנז"ל ביד משה ואהרן שיודעים איך להמשיך השכינה למטה ולקרב ישראל למעלה כי יש צדיק שיודע איך להמשיך השכינה למטה אבל אינו יודע איך לקרב כנס"י למעלה ויש צדיק שיודע איך לקרב ולהעלות כנס"י. למעלה אבל אינו יודע איך להמשיך השכינה למטה ע"כ ידבק א"ע בצדיק כזה שיש לו אלו שני בחי' לעשות יחוד גמור ודוק: חסלת ספר במדבר ספר דברים פרשת דברים (חסר תחילת המאמר
) ואיתא כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו והיינו כי האומות והשרים אחיזתם מן הצד ואתי שפיר תי' בדרך בדרך וכו' והיינו ע"י דרך היינו תמימות אזי בדרך אלך היינו אעשה עניני' שלי לא אסור ימין ושמאל היינו לא מצד אהבה לחוד ולא מצד היראה לחוד רק מטעם תמימות וזה ענין של ישראל א"כ לא יזיק לך ואפשר לומר לא אסור ימין ושמאל היינו שלא אסור אהבה ויראה שלך היינו של סיחון ודוק והנה סיחון לא רצה לתת אותם לעבור ולא מבעיא שלא הלך לבקש אותם שיעברו דרך ארצו ברוב חשיקה כראוי למש"ר ולישראל אלא אפי' אחר בקשת משה רבינו לא רצה סיחון ובאמת כופין על מדת סדום כי הי' זה נהנה וזה לא חסר והנה יתרון האור מן החושך ולגודל רשעת סיחון ועמו אזי האיר זכות ישראל עד אין שיעור כי ישראל הן בג' מדות טובות הא' גומלי חסדים ונמצא מתגלה ממעלה מקור החסד ובא השפעה למטה מצד החסד ומה שבאו לאומות מתמצית הנ"ל ועי"ז נעשו סיחון ועוג יותר רשעים כי אהבו יותר לעשות רשעות ועבירות ר"ל וגם בפשוט הסברא נותנת כיון שנזכר סיחון למעלה נגד מש"ר וישראל ע"ד שאמרה הצרפית לאליהו באת אלי להזכיר את עוני ונמצא ע"יז י"ל שנתמלא סאתם של סיחון ועוג והגם אם היו נוהגין כשורה לא הי' נדחים סיחון ועוג ואפשר שלא הי' ארצו בכלל למה שהקב"ה בהוב"ש הבטיח לאברהם אבינו וארץ עוג מצינו בקרא ההוא נקרא ארץ רפאים עיין בפרש"י ונוכל לומר עכ"פ הי' מחזיק כמה שנים עוד רק ע"י רשעתו ר"ל וכנ"ל והנה ידוע ששירה היינו מצד השמאל א"כ לא קשה אמאי לא אמרו ישראל שירה ושפיר קאמר הילקוט דדוד המלך אמר כי לעולם חסדו והיינו כנ"ל כי סיחון ועוג מפלתם הי' ע"י שנתעורר מקור החסד וכנ"ל והנה התוכחות משה רבינו היה אחרי הכותו את סיחון כמבואר וא"כ היו ישראל בגודל אהבת הבורא והיו מקושרים בחסד הבורא וכנ"ל ולכך הזכיר להם ברמז המקומות שהכעיסו כדי להתחרט ויהי' עושי' תשובה יותר מאהבה הגם שגם מקודם עשו מ"מ עכשיו היו במעלה עליונה עד אין שיעור וא"כ התשובה יהי'