ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים סה
Likkutei Maharil (vayikra bamidbar dvarim) 65 · ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →ויקרא אל משה וכו' וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר עוד דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם לכאורה הוא כפל לשון ונ"ל לפרש דהנה כתוב ויקרא אל משה ולא כתיב מי קרא ולכאור' היה א"ל דתיבת ה' שייך אויקרא ג"כ וכן ההמשך ויקרא אל משה וידבר אליו ה' שהש' קרא קרא אל מש' ודיבר אליו אך הנגינה מלמדנו כי ויקר' אל משה הוא אתנחת' תחת תיבת משה וידבר ה' אליו הוא מהפך פשטא קטן נמצא משמעות שלא קאי אויקרא ונרא' לפרש באר הטיב בע"ה והנה בפשוט י"ל כך דהכתוב סמך אמה שנכתב בפ' שמות בתחילת הנבואה ויקרא אליו אלקים וכו' ואפשר כוונת רש"י ג"כ בזה שכותב לכל הדברות וכו' היה קריאה מקודם עוד נ"ל ויקרא אל משה ע"ד מאחז"ל אל תאמן בעצמך וכו' והנה מש"ר ג"כ לא היה מחזיק בדעתו שראוי הוא לשמוע הנבואה והי' אצלו כדבר שבא במקרה ובהזדמנות והיה אצלו תמיד כמו הוראת שעה
וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר תיבת לאמר נ"ל ע"ד שפירש"י ע"פ ובבוא משה בסוף פ' נשא ונרא' כך כאן שדיבר הי"ת בינו לבין עצמו והדיבור הי' בא לאוהל מועד ונוכל לומר הכוונה בפסוק וידבר ה' אליו היינו כמלך שמדבר בינו לבין עצמו מאהל מועד לאמר היינו מאהל מועד יתאמר למשה דבר אל ב"י ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן וכו' נ"ל ע"ד דאיתא מאחז"ל כל המתגא: כאילו בא על כל עריות ר"ל והנה ידוע זבח רשעים תועבה ובכן מי שרוצ' להקריב קרבן נדבה צריך שירא' שלא יהי' זבח רשעים וצריך שיבוא למדרגת ענוה והוא מה שאמר אדם כי יקריב וכו' אדם בגימטרא מה היינו ענוה כמו שמצינו שאמר משה רבינו ונחנו מה והיינו אדם כי יקריב שירא' לבוא למדרגת ענוה ויהי' הקרבן לרצון
והסיר את מראתו בנצתה והשליך וכו' אל מקום הדשן נ"ל ע"ד רמז דהנה איתא מאחז"ל גדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים גמורים ובמקום שבע"ת עומדים וכו' ונ"ל דהנה ידוע אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר רק אפשי ומה אעשה שאבי שבשמים גזר עלי והנה יש תשובה מאהבה ותשוב' מיראה מאהב' נעשו עבירות כזכיות ומירא' נעשים כשגגות ונ"ל בעז"ה שמצינו גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה הגם שאחז"ל לעולם יעסוק אדם בתור' ומצות ואפי' שלא לשמה מכ"ע עבירה לשמה יותר גדולה והנה העבירה שעשה שלא לשמה הוא עבירה גדולה ואם היה עושה לשמה הי' מצוה וא"כ הגם שעשה עבירה שלא לשמה עכ"פ כשעוש אח"כ תשובה יהי שם אלקינו מבורך לעולם ולעולמי עולמים ויתרב' כבוד שמו ב"ה הקדים תשוב' קודם שברא העולם נמצא כשעושה אדם תשובה הוי כאילו היה זה המחשבה בשעת עשיית העבירה נמצא נעשית העבירה שעבר עבירה לשמה והיינו כשעושה תשובה מאהבה היינו לגודל אהבת הבורא מתחרט על שעבר רצונו ויותר שהוא מתחרט יותר ניתוסף האהבת הבורא ב"ה ויותר שניתוסף לו אהבת הבורא ב"ה יותר מתחרט על מה שעבר רצונו נמצא אפי' אהבת ענינים המותרים ג"כ אינו נחשב לכלום נגד אהבת הבורא נמצא אינו בגדר זו לומר אפשי בבשר חזיר כי אפילו דבר המותר אינו נחשב אצלו וזה שעושה כן יוכל להעלות העבירה ונעשה כמצוה וכנ"ל ונוכל לומר כוונת הפסוק והסיר את מראתו מה שהמרה נגד הבורא ב"ה וב"ש שעבר על רצונו אזי יסיר המראתו ע"י בנוצתה כפירש"י לשון מאוס היינו שיבוא למדרגה שהעבירה יהי' אצלו מאוס וכנ"ל והנה צדיק צריך לומר אפשי בבשר חזיר ומה אעשה אבי שבשמים גזר עלי וכו' ובע"ח כשנוהג א"ע כנ"ל בא למדרג' שהעבירה אצלו מאוס וכנ"ל והשליך וכו' נ"ל ע"ד מאחז"ל לא הוי ידעי רבנן מה השלך על ה' יהבך וכו' שמעו לההוא גברא דאמר שקולי יהבך ושדי אגמלאי נ"ל בעזה"ש לפרש המאמר הזה דלכאורה תמוה שלא ידעו לפרש פירוש המילות ונ"ל שמצינו שאמר דוד המלך ע"ה כי ממך הכל ומידך נתנו לך כי האדם יוכל הכל לקשר בשרשו כל ענין לבורא ב"ה ויוכל להעלות כל העובדות הנעשים כהוגן לעלות למעלה ולקשר בשורש ואפילו עובדות הנעשים מעורב בטוב ורע יוכל לעלות הטוב למעלה ולקשר בשורש והנה האיש שאינו יודע לעלות ממדרגה למדרגה יוכל מכל מקום לעלות הכל לשרשו וזה נקרא בלשון השלכה כי מי שעולה ממדרגה למדרגה ומוליך העובדות זה נקרא בלשון הולכה ואפילו זה שהולך ממדרגה למדרגה כשפועל שמעלה העובדות ומע"ט מישראל לשרשו יותר ממה שיוכל בעצמו נקרא השלכה והנה הרבנן היו סוברין הפשט בפסוק השלך על ה' יהבך היו סוברים תיבת יהבך היינו מה שאתה נותן להש"י ב"ה על דרך ומידך נתנו לך אזי השלך דהיינו שתעלה העוברות תורה ומע"ט לשורש למקום גבוה שנקרא בשם השלכה וכששמעו לההיא גברא שקרא למשא יהבך אזי היה מבינים שהפסוק מלמד אותנו שהעבירה