ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין קיח
Likkutei Maharil (Ketubot Kiddushin) 118 · ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →דמיירי בקרקע א"כ שפיר אין הולכין אחר הרוב וכנ"ל אך קשה לי דהא היכא דאיכא לברורי לא סמכינן ארובא כמבואר בפוסקים וראי' מגמרא דפסחים דקאמר למ"נ לשיילי' ע"ש וא"כ לפ"ז קשה אמאי לא בעי שבועה נגד היתומים דהא איכא לברורי היינו בשבועה ולא סמכינן ארובא אך ז"א די"ל דמיירי לאחר תקנה של ר"ג דנודרת ליתומים ומיירי בשניסת הרביעית וא"כ אין מדירין אותה וא"כ ליכא לברורי ולפ"ז יתורץ קושית תוספות דליתני ג' נשים דז"א דבג' נשים קשה הנ"ל תשבע הג' נגד יתומים וא"ל בשניסת וכנ"ל ז"א דבג' נשים אזי ודאי אין שייך שבועה לב' דהא י"ל דמורי היתירא דקא טרחי קמי יתמי דהא אף אם תודה שהתפיסה צררי ג"כ לא תקח הג' דהא ניסת ורוב לא יהיה כנ"ל דהא יהי' הא' נשבעת והב' אם תודה לא יהיה רוב וא"כ שפיר י"ל דמורי התירא כיון דאף אם תודה שהתפיסה אזי יהיה ביד היתומים ולא תגבה הג' ונגד יתומים מורה הב' היתר כנ"ל רק דהדין הוא דהב' נודרת ליתומים והנה נראה לי ברור דתקנת ר"ג דתידור אף דנדר קיל וי"ל דמורי התירא אך כיון דיש לה חזקה שלא התפיס לה צררי כיון דהוא תוך זמנו אזי מהני הנדר אך לפ"ז אינה גובה הג' דהא ניסת ורוב ליכא דהא י"ל דהב' כבר התפיס לה בעלה ואף דהוא נוטלת היינו הב' היינו מטעם חזקה הנ"ל והנה ודאי לא מהני חזקה שלה לגבי הג' כדין רישא מנה לאבא בידך
דף צ"ד תוספות ע"א ד"ה שנמצאת אחת מהן וכו' וקשה לר"י דמסתמא כשמשביעין הרביעית משמע שעדיין לא גבתה מדקתני גבי נפרעת לא תפרע והואיל וכן הקודמת לה למה אינה לוקחת אותה שדה דבבירור שלו ונ"ל ליישב די"ל דמיירי בשהשדה של השני' שגבתה הוא הנמצאת שאינה שלו והך שדה שרוצה הד' לגבות הוא דאיקני לגבי השני' והשדה שגבתה הג' לא הוי דאיקני לגבי הב' ולהפוסקים דקנה ביני וביני בב' מלוים ולראשון לא כתב דאיקני הוי לב' א"כ א"ש הפלוגתא בב"ח מאוחר והיינו דבן ננס סבר מה שגבה גבה וא"כ מה שגבתה שלישית אזי אינה יכולה הב' לטרוף ממנה וא"כ תפסיד השניה באם תגבה הד' מהשדה ולכך מצי להשביעה ואינה יכולה הב' לטרוף עכשיו מזו שדה דהוי דאיקני לה ולהד' משתעבד דלה לא הוי דאיקני ות"ק סובר מה שגבה לא גבה וא"כ אינה מפסיד הב' דאחר כך כשיבוא נגזל ויטרוף ממנה תחזור הוא על הג' ששדה שלה לא הוי דאיקני לגבה ותטרוף ממנה וא"ל דא"כ תפסיד הג' דלא תוכל לטרוף מן הד' דהוי דאיקני די"ל דמיירי ששדה שגבה רביעית לא הוי דאיקני לג' רק לב' וא"כ תגבה הג' מן הד' דמה שגבה לא גבה וא"כ תו לא קשה קושית תוס' דלבן ננס דמה שגבה גבה אזי אינה יכולה הב' לגבות מן הג' דכבר גבתה ושדה הד' אינה יכולה לגבות כי הוא דאיקני ולת"ק נמי לא קשה אמאי נפרעת עכשיו תגבה תיכף הב' מג' והג' השדה של הד' שרוצה לגבות זה אינו כיון דכבר גבתה הג' אינה יכולה הב' לטרוף ממנה עד שיבא הנגזל ויטרוף מן הב' ואפילו אם נימא דקושית תוספת קאי גם על ת"ק היינו כי עדיין לא גבתה הד' מה שאין כן בנידון הנ"ל ודו"ק
בא"ד ע"כ נראה כפי' ר"ח דאפי' לא נמצאת פליגי דקאמר בן ננס שנשבעת הרביעית משום חשש שמא תמצא אחת מהם שדה שאינו שלו וכו' קצת קשה לי לפ"ז א"כ מה מועיל שישאר השדה ביד היתומים הא יבריחו וימכרו ולשיטת הפוסקים דיורש שמכר אינו חייב לשלם מטעם מזיק משום דבדידהו קעביד מעשה דמכאן ולהבא גובה א"כ יבריחו מחמת יראה ומה יועיל ודוק וביותר לשיטת רבינו תם דאיירי במטלטלין א"כ ודאי לא שייך למפרע גובה וא"כ יש חשש שיבריחו
קשה לי דלפי' התוספות דטעם שמא ימצא שדה גזולה א"כ קשה נימא מגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא וצ"ל מלוה ישנה היינו שהצררי התפיסה על מלוה ישינה דא"ל דעתה תובעת המלוה ישינה דהא מלוה ע"פ אין מוציאין מן היתומים וא"ל דטעם אשתמוטי דהא באת ליטול וא"כ לפ"ז ודאי קשה דרחוק מן השכל שתשבע על שני ספיקים היינו שמא נמצאת שדה שאינה שלו ושמא התפיסה צררי וגם שמא יש לה ס' מלוה ישינה וצ"ע
בא"ד וא"ת למאן דלית לי' דאביי קשישא היכי מפרש הנפרעת מנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה: לכאורה בפשוט לא קשה קושית תוס' דהקשו למאן דלית לי' לאביי קשישא וכו' די"ל פשוט דאיירי ביתומים קטנים ואין להקשות דאין נזקקין וכו' דזה ודאי בריבית אוכלת נזקקים היינו שיש ריוח ליתומים במה שמזקיקין עכשיו דלא יגדל ריבית ולפ"ז למאן דלית לי' דאביי קשישא א"כ ודאי נזקקים ליתומים קטנים משום דטובה להם להיות נזקקים דאם לא יזקקו וימתינו עד שיגדלו תיטול בלא שבועה ולכך נזקקים עכשיו בקטנותם דצריכה שבועה ושמא לא תשבע ותפסיד ואף אם נזקקים והוא נשבעה ג"כ אמרינן לשלם לה כמו שאמרינן בגמרא דעירובין כיון דאזדקינן להם מעיקרא מזדקינן להם השתא ודו"ק: