ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין קיב
Likkutei Maharil (Ketubot Kiddushin) 112 · ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →דכיון שהתיר לה החכם הוברר הדבר דבשעת קדושין לא היה עלי' נדרים דחכם עוקר מעיקרו ופשוט הוא
הכא ודאי שאמר לה בשעת קדושין אם אין לך נדרים תתקדשי לי ואם יש עליך נדרים לא תתקדשי והיינו משום דבעינן תנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעש' ואף דלכאור' משמע לישנא דהמקדש את האשה ע"מ שאין עלי' נדרים ומשמע דהקדושין הי' קודם ואח"כ התנאי היינו תתקדשי לי ע"מ שאין עליך נדרים וזה לאו דווקא הנה זה פשוט וברור דאם קדשה בכסף ונמצא עלי' נדרים ואמרינן דאינה מקודשת אז צריכה להחזיר הכסף וגם רב דפליג במקדש אחותו מודה שהכסף קדושין הוי מלוה ולפ"ז הי' קשה לכאורה אם אמרינן דכנסה סתם קאי ארישא א"כ אמאי צריכה גט דהא כיון שנמצא עלי' נדרים אזי תיכף לא חל הקדושין והוי מעות הלואה וא"כ אף דכנסה אח"כ סתם מ"מ במאי תתקדש הא בכסף שנתן לה כבר לא מתקדשה דהוי מקדש במלוה וצ"ל דהפשט דכנסה סתם היינו בנכנסה לחופה ונבעלה וא"כ נתקדשה בביאה ונ"מ דצריכה להחזיר הכסף קדושין דהוי מלוה ואפשר לומר אפי' איירי בלא נבעלה מ"מ כיון דכנסה סתם אחל לתנאי ואף דאין כאן קדושין דכסף קדושין הוי מלוה ז"א דנתקדשה בהנאת מחילת מלוה או מטעם ביאה ואיירי בנבעלה אבל למפרע משעת קדושין לא הוי מקודשת ונ"מ באם פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר אחר זה הקדושין קודם שכנסה זה ואח"כ כנסה זה וא"כ מקודשת להשני דקדושיו קודמין ואפשר לומר עוד דאי איירי בנבעלה אזי מקודשת משעת קידושין הראשונים ונמצא מקודשת לראשון דקדושיו קדים והיינו באם התיר לה החכם להנדרים ואף אם נימא דאין ברירה מ"מ הוי ספק קדושין הקדושין הראשונים וספיקא דאורייתא לחומרא דאין ברירה הוי ספק וא"כ מקודשת משעה ראשונה מספק וא"כ אם פשטה ידה וקבלה מאחר אינה מקודשת לשני רק לראשון אך לכאורה אם אמרינן דספיקא דאורייתא הוא רק מדרבנן לחומרא דמדאורייתא אוקמה אחזקה וא"כ בנידון דידן אזי יש לומר דאוקמה אחזק' פנוי' וא"כ מדאורייתא בוודאי אינה מקודשת לראשון מטעם דאין ברירה ואין כאן ספק דאוקמה אחזקת פנוי' ולומר דקידושין אינם כלום אך אפשר לומר דהוי כדין הרי גרושה לפנינו דהשתא בכנסה סתם וא"כ עכשיו הוא אשת איש בודאי או קדושין שני' או קדושי ראשון מטעם ביאה וא"כ כיון שעכשיו בא לפנינו הדין ונולד הספק וא"כ אמרינן דגם מדאורייתא הוי קדושי הראשון טוב מטעם קדושי כסף ומטעם ספק דאין ברירה וחזקת פנוי' לא שייך כאן כיון שהרי א"א לפנינו
ברש"י ד"ה כנסה ובגמרא מפרש אי קאי ארישא וכו' והפשט פשוט היינו אם נימא בקידשה על תנאי וכנסה סתם וא"כ הפשט דתצא שלא בכתובה והיינו משום דקדושין הוי קדושין כיון דכנסה סתם ולא פירש אזי ספק אם אחיל או לא ולענין כסף קדושין א"צ להחזיר משום דספק הוא ולא מפקינן ממון מינה והוי ספק קדושין ובעי גט מספק אבל כתובה לא בעי למית' לה משום דמספקא לא מפקינן ממונא אבל קדשה סתם וכנסה סתם גם כתובה בעי למיתיב לה משום דכיון דלא אתני בהדה אזי אין כאן ספק (עוי"ל דלכך בקדשה על תנאי וכנסה סתם א"צ ליתן כתובה משום דכתובה דרבנן שלא תהא קלה בעיניו ועל נדרים לא שייך ופשוט היא או י"ל אף אם לא פליג מ"מ א"צ ליתן כתובה משום דכיון דכתובה דרבנן הוי ספיקא דרבנן וכו' ולכך א"צ ליתן לה כתובה) ועוי"ל דלכך בקדשה על תנאי וכ"ס לא בעי למיתיב לה כתובה משום דאורי' אוקי אחזקת פנוי' שלא היתה כלל א"א ומ"מ גט בעי כיון דקדשה לא אמרינן שמפקיענן הקדושין מטעם חזקת פנוי' משום דאמרינן נוקי אחזקת אשת איש עכשיו משא"כ כתובה דאינו חייב ליתן לה רק אחר גירושין ואחר גירושין לא שייך חזקת אשת איש וא"כ אמרינן דאוקי אחזקת פנוי' שלא היתה כלל אשת איש ואין לה כתובה או אפשר לומר דהוא מילתא באנפי נפשה ואיירי בקדשה סתם וכנסה סתם לכך בעי גט אבל בקדשה על תנאי וכנסה סתם אפי' גט לא בעי דאין כאן ספק דעל דעת קדושין הראשוני' כנסה
דף עג ע"א: בגמרא לא תימא טעמ' דרב כיון שכנסה סתם וכו' וקשה הא ודאי אי אפשר לומר כן דהא א"כ בעי למיתי' לה כתובה כפירש"י ובמתניתין קתני כנסה סתם תצא שלא בכתובה וגם תוס' הקשו זאת ונ"ל לתרץ בפשיטות דאם נימא דכתובה דרבנן שלא תהא קלה בעיניו להוציאה א"כ במתני' י"ל דמיירי דקדשה סתם וכנסה סתם לכך תצא שלא בכתובה כיון דנמצא עלי' נדרים ולא מגירי דילי' הוא כי הוא לא ידע רק היא גרמה שהוצרך להוציאה בשביל שלא הגידה לו בשעת קדושין שיש עלי' נדרים לכך תצא שלא בכתובה כיון דאין לומר דלא תהא קלה בעיניו להוציאה דהא נדרים לא שכיח א"כ אוקמה אד"ת דאין לה כתובה משא"כ בקדשה על תנאי וכנסה סתם יש לה כתובה כיון שאמרינן דאחיל לתנאי וסבר וקיבל אף אם יהי' עליה נדרים לכך בעי למיתב לה כתובה וזה פשוט