ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות מז

תעלה במעלות וכו' וסמיך ואלה המשפטים ונ"ל כך דהנה התור' נוהג בכל עת וי"ל כך דהנה ידוע דלית פולחנא קמי קוב"ה כרחימו וידוע שהוא בחי' מעלות היינו עליות ע"ד שלהובין דרחימו ושלהבת עולה למעלה והנה ידוע בחי' והחיות רצוא ושוב הוא אצל כל אדם רצוא בחי' אהבה ושוב הוא בחי' יראה גם בחינת מצות עשה הוא בחי' אהבה ומצות ל"ת הוא בחי' יראה נמצא אם (") יש יראה שלא יבוא לידי עבירה ונ"ל רמז כך ולא תעלה במעלות על מזבחי על הוא לשון הסתלקות (") הענין מזבחי רומז ליראה כידוע אשר לא תגלה ערותך עליו שלא תבוא לידי עבירה, (") ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם היינו לפני המשפטים תשים בחי' מזבח היינו בחי' (") לאהבה ולהתשובה ולחכמה כנ"ל

ואלה המשפטים וכו' נ"ל דאיתא בגמרא על פסוק גם אלה תשכחנה זה מעשה עגל ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני ושאמרו ישראל נעשה ונשמע ואיתא בספר תניא שאפי' בלימוד פסקי דינים אשר באפשרי שלא יבוא המעש' בשום פעם גם לימוד זה הוא ענין גדול כי זה הוא רצון הבורא כשיטעון ראובן כך ושמעון כך יהיה הפסק כך ע"ש והנה יש לומר כך ואלה המשפטים וכו' דהיינו ע"י המשפטים שאדם לומד פועל ואלה דהיינו שמאלה נעשה ואלה בתוספת וא"ו על דרך ואלקי יעקב עוד י"ל דע"י המשפטים שאדם לומד יוכל לפעול להעלות כל העובדות וכל התורות והתפלות לעלות למעל' וזה מרומז בתיבת ואלה בגימ' שם של מ"ב עוד נ"ל שאדם יראה ללמוד באהבה וירא' שזה הוא גדפין לפרחא לעילא וזה מרומז בתיבת ואלה הוא שם של מ"ב המשפטים אשר וכו' שיהי' באהבה ויראה. ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון וכו' נראה לי ע"ד דאי' בגמ' גבי מעשה דתאנים שנתאכלו בטבל' ומעש' שהביא ע"ז מחמורו של ר' פנחס בן יאיר ופי' תוספות דגנאי לצדיק שיאכל מאכל אסור אפי' בשוגג והש"י ב"ה וב"ש שומר את הצדיק שלא יבוא מאכל איסור לתוך פיו והנה נראה לומר הפסוק ואנשי קודש תהיון לי ואשמור ממאכל איסור ובשר בשדה טרפה היינו מה שלא נודע שהוא טרפה כי נטרף הבהמ' בשדה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו והיינו דבאמת מצינו בתור' לגר אשר בשעריך וכו' ובכאן כתוב לכלב וכו' ונ"ל לפרש ע"ד יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור וכו' ולפ"ז אמר הכתוב ואנשי קודש וכו' ובשר וכו' לכלב תשליכון וכו' היינו שיתן הש"י פרנסה וכל הצטרכות בריווח גדול ע"ד אין כסף נחשב בימי שלמה ולא יצטרך למכור הנבילה רק לכלב תשליכון מאחר שיהי' עושר שיתן השי"ת ב"ה עושר גדול

לא תשא שמע שוא וכו' בהמשך ע"ד שפירשתי לעיל דאיתא שמאכל איסור אפי' לתינוק לא ליתן שלא יהיה מטומטם לבו ומכ"ש גדול אפי' ספק מאכל איסור ובאמת על מאכל איסור שורה קליפה וטומא' ושלא יזיק לאדם ח"ו ובאמת בפשוט אנחנו מוזהרים בתוה"ק על מאכלות אסורות ומי שאינו נזהר ח"ו אזי ח"ו גם לענין אחדות השם אזי העבירה הנ"ל מניעה ואמר הכתוב ואנשי קודש וכו' ובשר וכו' והיינו שאשמור אתכם ממאכל איסור כנ"ל וגם בפשוט שהוא אזהרה ובשר בשדה טרפה היינו ספק לא תאכלו היינו שתראו לשמור ממאכל איסור ואזי לא תשא שמע שוא היינו שלא תאמר בשקר הענין שמע ישראל רק באמת כי לא יטמטם הלב אל תשת ידך עם רשע היינו עם הקליפה ששורה בתוך המאכל להיות ח"ו עי"ז עד חמס היינו כי בשמע הוא ע' רבתי ובאחד הוא ד' רבתי ואיתא בספרים שהוא עד כי אנחנו עדים על יחוד הבורא ב"ה וב"ש והנה ח"ו ע"י מאכל איסור ר"ל הוא ח"ו מניעה להאחדות ושלא יהי' עד חמס שלא יחמוס הקליפה ענין האחדות חמס היינו כי חמסן דיהיב דמי ונוטל החפץ בע"כ והיינו ע"י שנהנה מן הקליפה שלא ימנע מאתו האחדות השם יצילנו מחסרון האמונה ובכן ישוב אדם בתשובה שלימה על שלא הי' נזהר עד עכשיו ממאכלות אסורות והשם הטוב ב"ה וב"ש יכפר ואדם יקבל על עצמו ויעיין לשמור ממאכלות אסורות ומן השמי' יסייע לטובה

כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו ובגמרא דרשו שונאך שאתה רשאי לשנוא אותו ברשע מיירי וחדל' פעמי' שאתה רשאי כו' עזוב תעזוב עמו אם הוא רוצה לעזוב אז תעזוב עמו עכ"ל וי"ל דהנה שונאך משמע שהוא שונא אותך כענין שאמרו אתה ארור והוא ברוך ואין ארור מתדבק בברוך ומקשין העולם דהול"ל איפכא אין ברוך מתדבק בארור ותירצו דודאי הצדיק רוצה לדבק עצמו כי לא ידח ממנו נדח ורוצה להחזירו למוטב רק באמת הרשע אינו רוצה לדבק עצמו אל הצדיק וזה כי תראה חמור שונאך היינו החומרית של השונא שלך ר"ל שהוא שונא אותך רובץ תחת משאו ר"ל שיש לו התלהבות גדול בתפל' ומשאו פי' כמו מאימתי משיאין משואות וכיון שאתה רואה שהחומרות של השונא אותך רובץ ומונח כארי תחת התלהבות שלו אז וחדלת מעזוב לו הנח לו