ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות מב

בהקב"ה אין שום דאגה כי הכל בא בזכות האמונה שאנו מאמיני' שה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד וזהו שרומז לנו הכתוב ה' ילחם לכם ר"ל שיהי' לכם אמונה לחם כי לחם בגימ' ג' הויות היינו שמונה ושבעי' כלומר שתאמינו שה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד ואתם תחרישון מכל יגון ואנחה כי בזכות האמונה יהי' לכם כל טוב כי אם הוא מאמין באמת שהש"י בודאי יושיע אין צריך לדאוג עכשיו על רגע אחת מה שאין לו עכשיו מה שיצטרך לו להבא ודו"ק

הנני עומד לפניך על הצור והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם הקושיא הוא מפורסמת דהאיך שייך אצל הבורא יתברך לומר דעומד שם הלא מכה"כ ולית אתר פנוי מני' ואיך יתכן לומר שיעמוד אצל הצור דמשמע דלא היה עומד רק במקום זה חלילה אך דהשורש הדבר הוא כך דהנה ידוע דברי חז"ל דאין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל דלכאורה אינו מובן דכי לא מצינו זולת זה שום עמידה באדם רק בתפלה דווקא ובוודאי כיוונו לאיזה דבר שכל ולא כפי פשטות הענין אבל שורש הדבר הוא דבאמת חז"ל לא דברו מן האנשים פחותי ערך רק מן אנשי' השלימים ביראת ה' ובתורתו ובאלו אמרו חז"ל דאצלם לא שייך עמידה כלל דכל ימיהם הם הולכים בשכלם ומחשבתם ממדרגה למדרגה ומעולם לעולם עליון כי כשאדם רוצה לבקש את הבורא כל עולמים ולבוא לעבדות האמיתי ולהיות דבוק אליו יתברך צריך האדם לחפש יומם ולילה ע"י תורה ומצות וע"י צירופי אותיות ותיבות הקדושי' וע"י המלאכי' הקדושי' שבכל עולם ועול' ובכל מיד' הקדושה וא"א להיו' כלל במעמד אחד ולזה הצדיקי' נקראו מהלכי' ולא יצוייר כלל עבודה זולת בתפלה דהוא הדביקות וחיבור אל הבורא יתברך דהאדם עד שמגיע לתפלת העמידה אז הוא הולך דרך השתלשלות העולמות ע"י שירות ותשבחות שאומרי' ופסוקי דזמרה אז בכל פעם משיג האדם שכל יותר דרך המידות הקדושי' אבל עדיין לא הגיע לדבר אל המלך בעצמו להיות דבוק אצלו ממש בלי הפסק ומסך וחלל אפי' של קדושה עליונ' זולת אורו של אין סוף הפשוט לבד ולכך נקרא עולם א' אצילות שהוא מלשון אצלו שהאדם עומד אצלו יתברך ממש כביכול וזהו בתפילת י"ח שאז האדם עומד בעול' אצילות ואין שום מסך וחלל הקדוש מפסיק בין אדם לקונו רק אור הא"ס המקיף את האדם מכל צדדיו ולפני ה' ישפוך שיחו משא"כ מקודם הגיע לתפלת י"ח אינו דבוק עם המלך אע"ג דבחי'. אצילות הוא בכל עולם ועול' מכ"מ אינו נגלה עצמותו יתברך זולת ע"י לבושים שבכל עולם למשל כשהאד' הוא בפסוקי דעשי' בקרבנות אזי הוא דבוק באצילות דעשי' וכן בפסוקי דזמרה הוא נתקרב יותר אל עולם המלאכי' ואז הוא באצילות דיצירה וכן בברכת יוצר הוא בעולם השרפי' באצילות דבריאה עד אשר מגיע האדם אל שמונה עשרה אז הוא דבוק באצילות דאצילות האיך הוא עומד לפניו יתברך לבדו ומקיף אותו והוא מתחנן אליו כבן המתגעגע לפני אביו ומסדר בקשותיו ושם לא יציור הליכה ולכך נקראת תפלת הש"ע תפלת העמידה כי שם האדם עומד

והנה בוודאי כפי מה שאנו עושים ומקדשין א"ע למטה כמו כן אנו מעוררים את הדוגמ' למעל' וא"כ כשאנו באים למדרגה של עמידה לפניו יתברך לבד אז גם הוא יתברך מתיצב כביכול לפנינו ור"ל כמו שאנו לפניו עומדים ומדבקי' מחשבותינו אל נקודה אמצעי' שהוא אלקותו יתברך שהוא שורש כל והוא הנקודה פנימיות המחי' את כל כן הקב"ה מצמצם א"ע ועומד א"ע כביכול על נקודת ישראל שהם נקודת מחשבתו אשר בשבילם עלה ברצונו לברוא כל העולמות והכל הוא כדי להיטב לזרע ישראל והם עיקר המחשבה ואבן הראשה שממנה הושתת העול' שכנס"י הם יסוד לכל העולמות ועבורם נבראו הכל כדי לשמשם ויהי' צרכי ישראל ומשעבדי' כל הנבראי' תחתיהם לעשות רצונם ולכך נקרא הוא צור ישראל שהוא צורה של ישראל החקוקה בכסא אצלו כי הם עיקר הצורה ומחשבה שלו בתחילה ובזה תבין מה שאמר הכתוב הנני עומד שם לפניך ר"ל בשבילך אני עומד שם ר"ל כמו שאתה עומד במחשבתך דבוקה אצלי ממש כך אני עומד שם על הצור ר"ל הצור של ישראל ר"ל שהי' המחשבה להטיב לישראל ועבורם נבראו כל הדברים וכל החסדים טובים וכל מיני השפעות טובים וכל העולמות צריכים ליתן שפע לכנס"י וז"ש והכית בצור ר"ל שתכה בזה הצור כלומר שתעורר זה המחשבה עליונ' ודביקות אלקות בכנס"י ואז ויצאו מים משם תמשוך כל השפעות וחסדים טובים לישראל ובזה יתפרש הכתוב אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ר"ל שמשה רבינו הסתכל בישראל וראה שהם בבחי' נצבים עומדי' ואמר אל תתמה על מה שאתם נצבי' היום הוא מחמת שאתם במדרגה גדולה לפני ה' אלקיכ' שאתם קשורים בדביקות עליון פנים בפני' עם ה' אלהיכם ואין שום מסך ומבדיל ביניכם ואתם קרובים אל המלך ושם לא יצוייר הליכה כי אם עמידה כנ"ל