לפלגות ראובן חלק ג רמ

ולענ"ד י"ל דבאמת אף בפחות משו"פ אינו מתיאש ועיין בתוס' עירובין ס"ב דאף בגזלה פחות משו"פ זמנין דלא מתיאש ובפרט באבדה ועיקר היאוש הוא משום דאין על המוצא חיובא דהשבה וא"כ בחפץ שעומד להתיקר ולעמוד על פרוטה דהא באמת הוקרה לבסוף אה"נ דבכה"ג לא מתיאש וסובר שתתיקר ותעמוד על שו"פ ובפרט לגרסת השטמ"ק שם ורבא אמר הוי יאוש כיון דלכי ידע לא סגי דלא מיאש והיינו בדבר שאין בו סימן דבודאי יתיאש משא"כ באבדה שהוזלה והוקרה ודו"ק

יד) עוד רגע אחד אדבר ע"ד קושית הקצוה"ח ז"ל בסי' פ"ח סק"ד ע"ד הרמב"ם שפסק דבכלים אפילו הי' י' מחטין בפרוטה תבעו שנים והודה בא' מהן חייב ע"כ והקשה הקצות דהאיך משכחת לה האי דינא דאם המחט שהודה הוי בעין הא הו"ל הילך דפקדון כל היכא דאיתא ברשותא דמרה איתא ואי שאינו בעין וכגון שנאבד וחייב לשלומי א"כ תו לא הוי שו"פ דהא אין צריך לשלם רק דמים ואין ב"ד נזקקים לפחות משו"פ ע"כ קושיתו ע"ש. ונ"ל לישב עפ"י שטת הנמק"י דבדבר שאינו מסוים דהיינו שיכול ליתן לו דבר אחר כיו"ב לא מקרי הילך והובא דבריו בקצוה"ח סי' פ"ז סק"ב א"כ ה"נ במחטין לא הודה בדבר מסוים דאיזה קפידא יש במחטין אם יתן לו אותן המחטין שהפקיד או יתן לו אחרים כיוצא בהן ומשו"ה לא הוי הילך כלל ועיין בשו"ת בית אפרים חו"מ סי' מ"ט ובפרט די"ל דמיירי בגוונא דאין שום קפידא להתובע אם יתן לו מחטין אחרים ומסולקת קושית הקצוה"ח ז"ל בפשיטות והר"ז נכון ב"ה

הדרן לדידן דקם דינא דעל פחות משו"פ ליכא לאו דלא תגזול ורק שאסור מה"ת כדין ח"ש בעלמא וזה נכון וברור כשמש. וכן מבואר ג"כ ברמב"ם פ"ט ממלכים וז"ל וכן חייב על פחות משו"פ וכו' וכן חייב על אבר מן החי ועל בשר מן החי בכ"ש שלא נתנו השעורים אלא לישראל בלבד עכ"ל הרי דעיקר החלוק בין ישראל לבן נח הוא משום שעורין ובישראל שעור ממון הוא דוקא פרוטה משא"כ בבן נח וע"כ דהוי בכלל שעורין הלמ"מ וכן מצינו ג"כ לענין הנהנה מן ההקדש במזיד בפחות משו"פ שפסק הרמב"ם ז"ל בסוף הל' מעילה דאינו לוקה בפחות משו"פ ואף דבהקדש לא שייך טעמא דמחילה ומה בין פרוטה לפחות מפרוטה וע"כ דהטעם הוא משום דשיעור ממון לכל התורה כלה הוא פרוטה דוקא ולא פחות מזה ותרי תמיהי מדכר דכירי יעיין בכ"מ בפ"ב דמעילה בשם הר"י קורקס ז"ל שכתב לחד תירוצא דהנהנה בפחות משו"פ בהקדש אינו אסור רק מדרבנן ועיין במ"ל שם מה שהשיג ע"ז ותמוה הא להדיא אמרינן ב"מ נ"ה ואת אשר חטא מן הקדש ישלם לרבות פחות משו"פ להשבון הרי דגם פחות משו"פ מקרי חטא ואיך אפשר לומר דאינו אסור רק מדרבנן ועיין ברשב"א גיטין לענין המקדיש ידו עבדו שהשיג שם על רש"י ז"ל והעלה דודאי חייל הקדש [אף על פחות משו"פ] אבל לא מעל בפחות משו"פ ואף על גב דבעלמא אסורא דרבנן מיהא הכא שרי לכתחלה דניחא לי' להקדש דלא לימות עבדי' עכ"ל וזה פלא דפשיטא שאסור מדאורייתא להנות מן ההקדש אף בפחות משו"פ וכמבואר בסוגי' דב"מ הנ"ל ועיין בתוס' גיטין דף כ' ד"ה דילמא דמשו"ה לא מחייב לאבא שאול זר שאכל תרומה בפחות משו"פ משום דכתיב ונתן לכהן וגומר ואין נתינה בפחות משו"פ היינו משום דתשלומי תרומה ילפינן מתשלומי מעילה דתרווייהו תשלומי הקדש מיקרי וגמרי בחט חט מהדדי כו' עכ"ל וכ"כ כתבו בב"מ מ"ז וקשה דהא בהקדש מחויב לשלם אפי' בפחות משו"פ וא"כ אדרבה נימא דבתרומה גם כן יהי' חייב אפי' על פחות משו"פ אקרן מיהא אפי' בדליכא כזית ועיין בירושלמי פסחים פ"ב ובכ"מ פ"י הלכה כ"ג מתרומות וצע"ג יישב: והנלענ"ד כתבתי וחתמתי יום ה' ז"ך שבט תרע"ב פ"ק בילסק. משה אהרן חתן הגאבדפ"ק הנ"ל שליט"א

הערה. במ"ש מר אחי הגאון שליט"א באות י"א מן הירושלמי דמודה ר"ל באיסוה"נ דח"ש אסור מה"ת מיושב אצלי משה"ק בס' המאיר לעולם בביצה י"ב במש"ש המבשל גיה"נ בחלב ביו"ט ואכלו לוקה חמש וכו' והא לר"ל דס"ל ח"ש מותר מה"ת הא ראוי לאכילה פחות פחות מכזית ואמאי לוקה על הבערה ובישול ביו"ט ע"ש ולהנ"ל א"ש בפשיטות דאף דמבואר ביו"ד סי' פ"ז ס"ז דמבשל גידין בחלב פטור וממילא נמי דמותר בהנאה הא ז"א אלא לדידן דקייל"ן אב"ג בנ"ט אבל האי תנא כיון שמחייב אותו משום מבשל בב"ח ע"כ דס"ל יש בגידין בנ"ט וכמ"ש רש"י בפסחים ד' מ"ז ע"ב ד"ה לוקה ע"ש. וא"כ הא גם לר"ל אסור כאן מה"ת גם בח"ש ודו"ק. המחבר: