לפלגות ראובן חלק ג קעד

אמאי לא נימא כל היכא דאיכא למידרש דרשינן עיי"ש ועיין בדורל"צ ד"י מה שהאריך בדבר זה דמשמע דר"ע לא ס"ל להאי כללא דלא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה דודאי דוחק הוא לומר דרק בהני תלתא לא ס"ל האי כללא ובכה"ת כולה אית לי' דמאי שנא ולפי"ז יקשה ממה דמצינו בשבועות י"ט דמפורש הוא דר"ע ס"ל ג"כ להאי כללא בהא דטומאת מו"ק ולדברינו ניחא דבאמת לר' יוחנן דפליג על חזקי' לא ס"ל לר"ע האי דרשא דרבי וממילא דלית לי' נמי הא דכ"ד שנאמרה ונשנית וכו' ודו"ק היטב כי הדברים נכונים בע"ה [עתה מצאתי בס' מקו"ח להגאון מליסא ז"ל בחידושיו שם על מ' כריתות ד' ג' נתעורר בקושיא זו ותי' בדוחק דשא"ה דבל"ז מוכח דנשנית בשביל דבר שנתחדש בפסוק זה דנשנית חיה וכו' כמ"ש בתוס' שם עיי"ש ולענ"ד כמ"ש]: **(הג"ה [ואולי י"ל נמי להיפוך וליישב שני קושיות התוס' הנ"ל משה"ק על ר"ת ז"ל ממ"ש רבא כאן הרי העלם מקדש בידו ופטור וכן ממה, שהוכיחו ג"כ מן הסוגיא דלקמן כ"ד דפריך אליבא דרבא ולא מוקי לה בהעלם קודש וע"כ דפטור ונימא איפכא דלרבא לשיטתו מודה ר"ת ז"ל דלר"ע ור"א פטור לגמרי וג"כ עפ"י דברינו הנ"ל רק די"ל דר"ת מפרש דרבא דקאמר לעיל ד' ז' אתיא טומאתו טומאתו ויליף טומאתו דכתיב גבי קרבן עו"י מטומאתו דכתיב גבי טומאת מקדש י"ל דאה"נ דס"ל לרבא דגם העלם קודש ילפינן בהאי ג"ש דטומאתו טומאתו וכר"י דפליג על ר"ל במכות י"ד ע"ב וגמיר להאי ג"ש ללמוד קודש ממקדש ומאי דלא אסיק רבא ג"כ להאי טומאתו דטומאת קודש משום דמתרץ דברי רבי דיליף לעיל טומאת קודש מג"ש דבהמה טמאה וכנ"ל אבל אה"נ די"ל דרבא גופי' ס"ל האי ג"ש דטומאתו גם גבי טומאת קודש ולדידי' ודאי דאין לחלק בין קודש למקדש, וע"כ דס"ל דלר"ע ור"א פטור לגמרי גם בהעלם קודש וכנ"ל וי"ל נמי דה"ט מאי דפשיטא לי' לר"ת ז"ל דרבא ס"ל כר"י גם בזה משום דהא פסק רבא כר"י לגבי ר"ל בר מתלת וכמ"ש ביבמות ל"ו ע"א והרי מבואר ג"כ במכות שם דאיכא בינייהו בין ר"י לר"ל בזה לענין דינא דטמא שנגע בקודש ולענין טמא שאכל בשר קודש לפני זריקה אם לוקה עיי"ש ואף דבתוס' שבת ד' ע' ע"ב ד"ה נודע כתבו להסתפק דאיפשר דלא איירי רבא ביבמות שם אלא בדברים הנוהגים בזה"ז עיי"ש הנה מד' התוס' עצמם בסנהדרין מ"ז ע"ב ד"ה מ"ט משמע להיפוך עיי"ש [וע' מהרי"ק סוף שורש קס"ה מש"כ לדון בכל ההלכות שנאמרו בש"ס דאינן אלא בדברים הנוהגים בזה"ז אמנם ע' תוס' זבחים ו' ע"א ד"ה אחד ובמג"א סי' רי"ח ס"ק ג' ויש לדון ג"כ עפי"ז בד' הב"ש אה"ע סי' ו ס"ק ט"ז ודו"ק כי קצרתי] ואי נימא דרבא ס"ל כר"י דגמרינן קודש ממקדש ג"כ בהאי ג"ש דטומאתו טימאתו א"כ לק"מ משה"ק התוס' על ר"ת ז"ל מ"ש רבא כאן הרי העלם מקדש בידו ופטור דאה"נ דלרבא ס"ל דפטור גם בהעלם קודש לגמרי אליבא דר"ע ור"א וכן לא תיקשי נמי מסוגיא דלקמן ד' כ"ד ע"ב דגם התם הא אליבא דרבא קיימא וכנ"ל ור"ת לא קאמר לה אלא למאן דלית לי' האי ג"ש והיקישא ללמוד קודש ממקדש וכמו שביארנו אליבא דרבי אבל לר"י ור"ל וכן לרבא דס"ל ג"כ כותי' דר"י מודה דפטור גם בהעלם קודש אליבא דר"ע וכנ"ל ודו"ק

]:)** ולפי כל הנ"ל יתיישב היטב גם מה שהקשינו לעיל לשיטת ר"ת ז"ל ולפי מאי דאסביר לן הגרעק"א ז"ל דחלוק דין העלם קודש מהעלם מקדש אליבא דר"ע ואף דבהעלם מקדש ס"ל לר"ע דלגמרי פטור והיינו דמחטאת קבועה פטור משום דהוי מתעסק ומקרבן עו"י דאין לפטור אותו מטעם מתעסק ה"ט דמיפטר משום דמיעטי' קרא מ"מ בהעלם קודש ס"ל דחייב בחטאת קבועה ומשום דמתעסק ג"כ חייב בחלבים ועריות שכן נהנה וקרא לא מיעטי' אלא מדין עו"י וכמשנ"ת לעיל והקשינו דא"כ גם לר' ישמעאל ולרבי דפליגי על ר"ע נמי נימא הכי ואף דס"ל דתרי ונעלם אתיין לחייב בקרבן עו"י על העלם טומאה ועל העלם מקדש מ"מ אכתי י"ל דקרא אתא לחייב בהעלם טומאה ובהעלם מקדש בקרבן עו"י והיינו דקמל"ן קרא בהעלם מקדש דחייב בקרבן עו"י אף דמתעסק הוא וי"ל דהעלם קודש חיב בחטאת קבועה כדין כל ח"כ דהא באוכל קודש דנהנה גם מתעסק חיב בחטאת ומנלי' לר"י ולרבי לפטור העלם קודש ע"י קרב עו"י דילמא חייב בחטאת קבועה וחד ונעלם אתא להעלם טומאה ואידך ונעלם לא אתא אלא להעלם מקדש לחוד ולדברינו בע"ה א"ש מאוד דלר' ישמעאל לשיטתו ודאי לק"מ דכיון דר' ישמעאל מוקי לקרא דאיש איש וגו' דמיירי בתרומה וכמ"ש ביבמות ע"ה ולדידי' ע"כ לומר או דאית לי' האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש וכר' יוחנן במכות י"ד ויליף אזהרת קודש מג"ש דטומאתו או דס"ל כר"ל דיליף אזהרת קודש מקרא דבכל קודש לא תגע וממילא איתקוש קודש למקדש וכמבואר בתוס' שבועות ו' ע"ב ד"ה לא וע"כ דלר' ישמעאל אין לחלק כלל בין קודש למקדש וכשם שבהעלם מקדש לגמרי איתמעיט גם מחטאת קבועה כן בהעלם קודש נמי פטור לגמרי וכמשנ"ת דאין ג"ש למחצה ועיקר דברי ר"ת לא נאמרו אלא אליבא דר"ע לפי מ"ש רבא דהעלם קודש יליף מגז"ש דרבי מקרא דבהמה טמאה והעלם מקדש יליף מג"ש דטומאתו וע"כ ל"ל ג"ש והיקישא וכהאי תנא דפליג על ר"י ביבמות שם ומוקי לקרא דאיש איש וגו' בזב בעל ג' ראיות וכו' דמיירי בקדשים לדידי' הוא דמחלקינן בין העלם קודש להעלם מקדש וכנ"ל אבל לר' ישמעאל לשיטתו