לי לישועה (על התנ"ך) רטז

שיר השירים סי' ה' מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך "מדוד "שככה "השבעתנו, אלו הג' תיבות ר"ת מש"ה אולי רומז למ"ש הזוהר תיקונים בפתיחת אליהו זיע"א קום רעיא מהימנא דהא עלך אתמר קול דודי דופק וכו' :

שם קול דודי דופק וכו' כתב הרב משנת חסידים במסכת גמילות חסדים וז"ל לבקר אח החולה וכשמבקרו יכוון כי החולה שמספרו מ"ט שערי בינה שהוא מספר מ"ה עם ד' אותיות שרשו מתהפך על ער"ש דו"י מפני שבעונותיו נתהפכו לו אותיות עש"ר שהוא מספר יו"ד שבאבא שבו גנוז אור א"ס ב"ה המחיה את האדם עכ"ל, אפשר שלזה נרמז בר"ת דהיינו "כל "משכבו "הפכת "בחליו ר"ת חכמ"ה דהיינו אבא כי בי"ת של בחליו היא שימושית, עוד כתב שם שהדפק מורה על החולה בהיות דפ"ק גמטרי' קפ"ד אחוריים דשם ע"ב ומשם ניכר בהיכן מן ספירות של חכמה יעו"ש באורך, ואפשר לרמוז זה בפסוק קול דודי דופק דהיינו דודי הם אותיות דיו"ד שר"ל קולו של יו"ד שהיא רומזת לחכמה ניכר בדפק כשהוא דופק וק"ל, ואח"ך מצאתי כן בחה"ז וכתב הרב הנז' שכדי שיתרפא החולה צריך להתפלל כדי שיתרפא על ידי חמשים שערי בינה ואפשר לרמוז בפסוק ואם בינה שמעה וזאת וא"ס גמע' מ"ז עם האותיות הם חמשים שערי בינה ובכח התורה שהיא זא"ת יתרפא ודו"ק :

רות סי' ב' ותעזבי את אביך ואת אמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום אפשר לפרש במ"ש הרב שכחת לקט בשם המגיד הובא בשמחת הרגל דרות היתה נשמת תמר ע"ש גם כתב הרב מדבר קדמות ערך רחב בשם האר"י ז"ל דרחב היתה גלגול תמר ובזה אפשר לומר דבועז רמז לה דכבר פעם אחרת כשמתה כשהיתה ברחב עזבה את אביה ואת אמה וארץ מולדתה ותלכי אל עם אשר לא ידעת וא"כ זה החשיבות הוא כפול אצלה גם תמול גם שלשום גם רות ר"ת רחב ותמר. שם ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם ה' אלהי ישראל, בהקדים מ"ש בגמרא סוכה דף נ"ב ע"א כששוחט הקב"ה יצה"ר אפי' הצדיקים בוכים שנדמה להם כהר גבוה ותמהים איך יכלו לכבוש את יצרם גם אמרו רז"ל בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא שהקב"ה עוזרו אינו יכול לו ואמרו עוד שם שבעה שמות נקראו ליצה"ר שלמה קראהו שונא שנא' אם רעב שונאך האכילהו לחם וכו' וה' ישלם לך אל תיקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך עכ"ל הגמרא וכתב הרב פתח עינים בחידושיו בסוכה דף נ"ב דמאי ק"ל לומר אל תיקרי הוא דפשיטא דה' ישלם שכרו ומהיכא תיתי השופט כל הארץ לא יעשה משפט לזה אמר אל תיקרי ישלם לך דפשיטא עד שתקרא ישלימנו לך תחילה והיינו שהקב"ה עוזרו לכבוש היצר דאל"כ אינו יכול לו וא"כ כשתאמר ה' ישלימנו לך תחילה דמן הדין אין להקב"ה חיוב לשלם לך כיון שהוא היה בעוזרך וא"כ כשתקרא ה' ישלם לך תמצא חדוש גדול שיתן לך שכרך כאילו עשית בלי סיוע עכ"ד, ועפי"ז יתפרש כפל הפסוק הנז' ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך וכו' וכי תאמר פשיטא לזה אמר אעפ"י שהאמת הוא שמשכורתך שלימה מעם ה' שמלאכתך נשלמת ע"י ה' שכ"ב יכול לסייע אותך אעפ"י כן ישלם ה' פעלך כולו בלי גרעון כלל ודו"ק:

שם ישלם ה' פעלך, איתא במדרש ישלם ה' פעלך אמר רב חסדא אשר באת לחסות תחת כנפיו והוא תמוה וכבר דשו בו שלמים וכן רבים כל אחד פירש לעשות לו דרך וחלקי אמרה נפשי כמ"ש הרב המפורסם בספר מענה לשון דף ע"ב שכתב דאב ואם רמז לע"ז והביאו משם המדרשים ואחד מהם ותעזבי את אביך ואת אמך שפי' במדרש או"א זו ע"ז וכתב שם משם רבני אשכנז על דברי רז"ל כל מה שאוכלים ישראל בעוה"ז הוא בזכות האמונה ופי' ז"ל דבכל המצות שנצטוו ישראל ע"י ציר אמונים מרע"ה אינו עובר הקב"ה משום בל תלין כשאינו משלם שכרם תכף בעוה"ז לא כן במצות אנכי ולא יהיה לך דהיינו האמונה ששמענו מפי הגבורה איכא משום בל תלין פעולת שכיר עד בוקר