לבושי מרדכי על יורה דעה י

סימן א'. בהי"ת שנת תרס"ט לפ"ק פה מאד יצ"ו. שוי"ר לכבוד ידידי הרב הגאון מו"ה פלק הלוי יונגרייז ני' אבדק"ק א' סאנטוי יצ"ו. ראיתי מעכ"ת במר נווח על גודל הפירצ' באתרי' דמר. כי בטול אשר הנהיג בעופות הנשלחי' ע"י גוי' לשוחט שצריך להיות סימן בגוף העוף מן השוחט וכמ"ש בט"ז סי' א' ס"ק ט"ו בשם הב"ח ואפי' לדעת הט"ז שמיקל בזה משום דיש בידם צעטטעל מן השוחט שנשחט כשר ואי משום שמא חלף בעוף שהוא עצמ' כחר' דאין שחיטה סימן כמ"ש בסי' קי"ח סעי' ו' הלא יש להם טב"ע בהעוף כשחזר לבית'. והנה כ"ז אם לא נוטלי' הנוצה קודם הבא' לבית אבל במקום שמורטי' הנוצות בבית מטבחיים או שנוטלי' השו"ב הבא בשכרם שוב לח שייך טב"ע כמ"ש הפרמ"ג ובמקום שאין מעביר לרבים אפי' דיעבד אסור כמ"ש בסי' קי"ח סעי' ו' ובש"ך שם סקכ"ה וסקכ"ו וכן בטו"ז סי' ס"ג סק"ג בשם המרדכי דאי לאו דהי' טב"ע לבעלת העוף הי' אסור אפי' דיעבד, ובק"ק כאן שהשוחטי' מורטי' הנוצות ושוב אין שייך בהם טב"ע וא"א להעביד דעת האקרו"ט לתקן כמ"ש מעכ"ת ני'. לדבק ניירות בסימן כשר על גוף העופות ע"כ הי' נוהגין לעשות איזה סימן ברגל או גף העוף ולרשום בהצעטטעל. וידעתי כי גם בזה אינ' יוצאי' ידי חובת' כי הנשרתי' אצים לדרכם כידוע, ובלא ראות כאשר באו כן ילכו בלא סימן. וברצות ה' כעת הזאת להנהיג כי בדבר פשוט יסירו המכשול ע"י חותם שטאמביל אשר יטביעו על גוף העוף על הרגל או הכנף, וע"ד בשר הניקח במקולי' ע"י גוי' בזה ודאי המשגיח מוזהר ועומד לקשור הבשר באיז' סודר או נייר ולחתום כדינ' ועד"ז מדקדקי' ק"ק פה, וא"י מה עלה ע"ד בע"ב באתרי' דמר להקל בכגון זה במ"ש בש"ע לאסור אפי' דיעבד ותקותי כי חפץ ה' בידו יצליח ויזכה לזכות רבים. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ב' בהי"ת שנת תרנ"ה לפ"ק פה ברעואווא יצ"ו. בספרן של צדיקים יכתב ויחתם לאלתר כבוד הרב הגדול וכו' מו"ה זאב וואלף ראזענבערג ני' דומ"ץ דקה"י בדעברעצין יצ"ו. בבואי הביתה מצאתי דברי' משולבי' עם דברי מר אביו הגאון ני'. וע"ד עובד' כי הרב דשטאטוסקווא ברצונו לאסור שו"ב דק"י, והייתי עומד ומשתאה כי מי ירים ראש לאסור שחיטת שו"ב דק"י וכי יהפוך הקער' על פיה ח"ו ובפרט מהטעם בסי' א' סעיף י"א. הלא זה בר בי רב דחד יומא יודע שזה הבל עיין חת"ס חו"מ סי' קי"ז, ובמהרמשי"ק סי' י"ד וט"ו. ונהפוך הוא דהא כתב התבו"ש סי' א' דמי שבא לעיר ואינו יודע מדת השוחט לא יאכל משחיטתו עד כי ברור לו מדת ראשי העיר שהם יראים וחרדים לדבר ה' שאין ממנים שו"ב כי אם מי שיש לו כל המדות שמנה בספרו עיי"ש, ומי בהמון יראי ה' שיהי' בקי בשו"ב מי הוא והסמיכה רק על הרב שהוא ירא ד' מנעוריו ותורת' אומנתו ומי יסמוך על חוץ ממנו, וגדולה מזו נהירנא לפני כמה שנים במקום סמוך למקומכם אשר הרב דשט"ק אסר שחיטת שו"ב דק"י שלא הי' להם עוד רב מורה ואסר' מטעם הנ"ל מ"מ לא ידעתי מי שחשש לאוסרו והכל הולך למקום א' עפי' מ"ש בש"ע יו"ד סי' רכ"ח דאפי' מי שנשבע שלא לכנס בתקנת הקהל הוה ש"ש ופי' הט"ז דזה בתקנת מגדר מילת' דהוה דאורייתא, ומי שיש לו מוח בקדקדו יודע ועד שתקנת קאנשטאטירונג היא למגדר מילת' עי' מהר"מ שיק או"ח סי' ש"ז ומעתה הלא ק"ו ב"ב של ק"ו אם אפי' שבוע' דאורייתא אין חל כש"כ תקנת הקהל משום מילתא דתלי' בממונא הלא מבואר באחרונים טוב' מהו עי' מהר"מ שיק סי' י"ד וט"ו, וכש"כ בנ"ד פוק חזי מה עמא דבר כי רובם ככולם מעם בנ"י נוהגין אסור בשט"ק במקום שיש חלוקה עדיף שהי' להם מקום לנוס ואפי' בין אנשי שט"ק וקאנג' מהדרין עכ"פ לאכול משחיטת ק"י במקום כזה וכי נכריחם חלילה לומר מי שאכל שום וריחו נודף יאכל. ואין צורך לכפול הדברים דכבר גלוי' דעת הגאונים בכמה קהילות כיו"ב עיין מהרמשי"ק ש"ז הנ"ל וכבר הייתי במנין זה כאשר יראה בספר נדפס מימים ימימה כ"ד המאשר ומקיים דבריו. דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן ג' בהי"ת אול"י ב' פ' וירא תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. החו"ש לכבוד הרה"ג וכו' מהו' מנחם שיק נ"י אבדק"ק סיקס יצ"ו. קבלתי יקרתו ע"ד השו"ב ששלח אפערט לקהל שטקו"ו האם להעבירו או לקנס' ואם עת להחרים. והנה ודאי השו"ב שעשה כן בפועל ראוי' להעביר' כמ"ש בת' מהר"ם שיק בכמה תשובות ע"י או"ח סי ש"ו וביו"ד סי' ב' י"ט כ"ה. עכ"ז בנד"ז שלא נודע רק הכנתו ורצונו ואפשר של"ה עשה כן בפועל ולא בא מכשול לרגליו. לא גרע ממ"ש ביו"ד סי' ח"י סעי' י"ט בראובן שאמר לשמעון בדוק הסכין ובדק שמעון רק ב' בדיקות וראובן הולך לשחוט ונטל לוי מידו ומצאה פגומ' מעשי' מוכיחים עליו שהי' די לו וכו' מעבירין אות' ואיתא בהאחרונים הביא' בדרכי תשובה ס"ק קצ"ו דלא מעבירין אותו לגמרי כיון דלא בא מכשול ע"י ומסקנתו כי די להעביר' על ג' ימים וא"כ ק"ו בנד"ז דאינ' חושש כ"כ כי לא רבים ידעו מחומר איסור זה. וגם כי כאשר מעכ"ת נודע לו שהוא איש כשר חרד