לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קא

עיי"ש בפרמ"ג שמתרץ נפשי' עפ"י הירושלמי דגם מוקף חומה שקרא בי"ד יצא ושפיר מברך. ומ"ש בדברי רש"י ז"ל סוכה דף ל' שפי' סתם כותים גזלו ארעת' מישראל דאי מגוי אינו משום מהב"ע דאינ' חייב בהשבה עכ"פ עיין בזה בישיע"ק תרמ''ט פלפול ארוך וגם ביריעות שלמה יו"ד סי' כ"ח ובאמת במג"א סי' תרל"ז כ' בהדי' בשם ש"ג ורי"ו דבגזל גוי ליכא משום מהב"ע וכ"כ הרמב"ן במלחמות בסוגי' דאוונכרי, כמובא בהגהות הגאון מהרב"פ ז"ל שם ועיין בהגהות חכ"ש סי' תרמ"ט דאתי עלה מטעם אחר והדברי' עתיקי' וא"ל בזה. ומ"ש למה בעו ר"ה יאוש וש"ר הא קנינ' בדמים דאזהרתן זו מיתתן והא רב ס"ל בסנהדרין הבא במחתרת קניני' בדמים עיין בתוס' מ' עירובין דף ס"ז ד"ה ב"נ דבבן נח ל"ש קלב"מ וגם בבא במחתרת אם הוא בעין חייב להחזיר ועיין בטיב גיטין בסוגי' דהשא"נ ודבריו הם נכללין בדברי התוס' הנ"ל. והנני לסיים בכל חותמי ברכות. ידידו דוש"ה ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קכ"ט בימי חנוכה יזכה לתשועה על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הג' חו"ב בנש"ק כש"ת מו"ה משה סופר נ"י דומ"ץ ק"ק ערלוי יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי מגילה עפה בחקר הלכות ואתו הסליחה כי לא באתי עד זה היום להשיב מפני רוב כבודו כי טרדותי מרובי' נגד חולש' כחי ל"ע. ועתה באתי ע"ד כי הקשה כברזל ע"ד ישועת יעקב במ"ש הר"ן סוף מס' ר"ה דאפי' למ"ד דמצות אצ"כ היינו במתכוין לדברים בעלמ' אבל אם כוונתו למצוה אחרת אינו יוצא דומי' דאמרי' ר"מ זבחים דשחט חטאת לשם חולין כשר ולשם עולה פסול דמינו מחריב בה שא"מ א"מ וה"ה לענין מצ"כ וחידש בישויע"ק דהיינו דוקא בכוונתו למצוה שהוא מה"ת אבל לכוונת מצוה דרבנן דנגד מצות התור' אינו מצוה והוא כמו לחולין וק"ל דהא דברי הר"ן אמורים במ"ד המתעסק ופי' משו"ה לכ"ע ל"י במתעסק עם התינוקת ללמדן והוא מצוה אחרת והיינו חינוך הא הוי דרבנן והוא לכאורה קושי' עצומה. ונלענ"ד לתרץ דלא אנה להגאון הצדיק ז"ל דבר טעות מני' ובי' דהא חינוך בנים מדברי קבלה דכתיב חנוך לנער עפי"ד והא אמרי' במס' ר"ה דף י"ט דדברי קבלה כד"ת ועיין בת' זקנו מרן חת"ס או"ח סי' פ"ג ועיין טורי אבן מ' מגילה במ"ד נשים חייבות ד"ת במצות דברי קבלה הוי לגמרי כעין של תורה כיון דהוי ברוה"ק והכל מדברי השי"ת והא דאמר' במ' נזיר דף כ"ט לר"ל דס"ל במה דמדיר בנו בנזיר משום חינוך ופריך דמביא חולין לעזרה האיך הכהן אוכל מליקה זה ענין אחר דודאי הקטן אינו מקיים המצוה לא מה"ת ולא מדברי קבלה כיון דפטורי' כמ"ש מס' פסחי' פ"ב חיובא לדרדקי ובמ' תרומות פ"ז מ"ג גבי מאכיל לבניו הקטנים פטורים ושם בתויו"ט אפי' כשיגדלו ורק אביו או הב"ד שנחנכו מקיים מצות דברי קבלה והא בזה ל"ש הבאות קרבנות ועיי' בתוס' מס' פסחים פ"ב למ"ד מאכיל בידים אסור מה"ת כדמסקי' במס' יבמות מ"מ משום מצוה מותר להאכיל וקשי' וכי משום מצוה דרבנן יעבור איסור' דאורייתא בידים אלא ש"מ כיון דדברי קבלה ברוה"ק לחנכו במצות גם באופן הנ"ל נאמר כנלענ"ד, ודברי רבינו הר"ן צל"ע כי שם בגמ' מס' זבחים מסקי' דטעמי' דרב אינו משום דא"מ א"מ דאדרב' ק"ו הוא ורק טעמ' דרב כר"א דדרשינן ולא יחללו את קדשי בנ"י קדשים מחללי' קדשי' ואין חולין מחלל"י קדשים ופירש"י ז"ל דגזה"כ היא א"כ מה ראי' לענין מצ"כ. ועוד נלענ"ד לתרץ דברי ישיע"ק דבחינוך קתני במתני' מתעסקי' עד שילמדו דהיינו לומר שאינו רק משום קיום מצוה לקטן דהא אפי' בשבת דאינו חייב מתעסקי' עמו והיינו דישנו דברי תודה שא"א ללמדן היטב ולהבינם רק עפ"י מעשה כמ"ש הראשונים לענין ניקור גיה"נ וחלב דצריך שמשו דגדול מלמודו וכן מצינו יותר מזה במ' ר"ה דף כ"ה במתני' דר"ג הי' לו צורת חמה ולבנה מסיק בגמ' דלהבין ולהורות מותר כמ"ד במס' סנהדרין דף ס"ח בעובדא דר"א ור"ע ובפ"ק דיומא אמרי' דהעלה לכה"ג לבי"א ללמדו על מעשה הקטורת וזה ודאי מפלל מצות לימוד תוה"ק וזה ודאי מצות עשה מה"ת אפי' לקטנים כמ"ש ביו"ד סי' רמ"ה תינוק שיכול לדבר וכו' ומה' שנים מכניסו לחדר תינוקות וא"כ היתה כוונתו למצות של תוה"ק דא"א ללמדו, תק"ש בהלכותי' רק ע"י מעשה כידוע וכהנ"ל, וראיתי מש"כ ע"ד פי' הרמב"ם ר"מ מקואות דס"ל דמי גבא מקבלי' טומאה אם כי אינו שאובים והם בקרקע. וק"ל למע"כ מהא דתנן בפ"ו בג' מקואות של כ' כ' כ' סאה והשאוב מן הצד טהורים באמצע הטובלים כמו שהיו והמקואות כמ"ש ולהרמב"ם ב' של כ"ס יהי' טמאים ולא אדע מה קשי' לי' יהי' כן ועיין בת' זקנו מרן חת"ס יו"ד סי' רי"ג מ"ש בשם קדמון א' שהקשה על כל מקואות שיקבלו טומאת הטמאים הטובלים ותי' דהוי חוקה יותר מפרה אדומה שיהי' מטהר הטובלין וישארו המים טמאים ועיי"ש נפלאות מה שפי' מרן המקראות דמקוה מעיין יהי' טהור ועיין בת' אמרי אש סי' פ"א וסי' פ"ו ע"ד מרן החת"ס שקדמון זה הי' רבינו יואל והמעיין שם בדברי ת' א"א דעכ"פ רביעית מים בקרקע שאינ' שאובי' דראוי לטבול מחטין וצינורת אינ' טמאי' מה"ת רק מדרבנן דבטלו רביעית דטבילה והביא ראיות מסוגי' דר"ח ס"ה פסחים דף י"ז וד' ח"י עיי"ש וראיתי בס' דברי חיים על הל' מקואות שהקשה למה הטובלים אינם טהורים דשמא נתחברו ב' מקואות של כ' סאה קודם שבאו מים שאובים שבאמצע וס' מים שאובים הם קיי"ל לקולא ותי' כיון דאתחזק כאן פסול מים שאובים גם ס' שאובים דרבנן להחמיר וכל זה להעלות הטמא מחזקתו אבל לענין שיהי' הכ' סאה נשארו בטומאת ע"י הטובלים הא הוי להיפוך דהמים הי' להם חזקת טהרה