לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי תמח

סימן ח"י ע"ד האנשים שנוהגין ליטול ידיהם לסעודה בחדר המרחץ (באדע ציממער). סימן י"ט אם מותר להפסיק בין נטילת יד ראשון ליד שני. סימן כ' בדבר חברה שקבעו להם שיעור ללמוד קודם תפלת המנחה ויש מפקפקי' לומר כי לימוד זה מבטל השיעור דאחר תפלת מערב. סימן כ"א בענין ברכת התורה. וביאור דברי הר"ן בפגה"נ דגבי הנאה פס"ר מותר. סימן כ"ב בענין בישול ע"י עלעקטער מאשי"ן (בפנים רמזתי שהשבתי בענין זה להרב מא"ש והיא נדפס' לקמן חיו"ד סי' י' אות ג'). סימן כ"ג אם מותר לעשות בשבת ברויזע וואסער. סימן כ"ד אם מותר ליתן ווירפע"ל לתוך הרוטב בשבת וקושי' בעירובין דף כ'. סימן כ"ה אם מותר להפך המכון שקורין צינדע"ר בשבת בשעה שהעלעקטע"ר אינו דולק כדי שלא ידלק אח"כ. סימן כ"ו במ"ש בשו"ת חת"ס סי' פ"ב, (בפנים ט"ס שהחולה בעצמו צ"ל שהחולה בעצמו יעשה האיסור עכ"ח אהרשב"א צ"ל ע"כ מקשה מרן חת"ס אהרשב"א). ובדין חולה שאכל בת"ב אי רשאי לעלות לתורה במנחה. סימן כ"ז אם סיים השמ"ע בליל ש"ק ואמר יהיו לרצון אם יכול לומר ויכלו עם הציבור וביאור בגמ' נדה דף י"א. סימן כ"ח אם מותר לילך בשבת חוץ לתחום בכדי להשלים למנין להתפלל בעשרה. סימן כ"ט אם מותר להסתכל במת כדי ללמוד ממנו חכמת הניתוח. וגם אי מותר ללמוד חכמת הניתוח או להסתכל באיזה אומנות בשבת. סימן ל' אם מותר להסתכל באיזה אומנות בשבת כדי ללמדו, (וע"ל סי' כ"ט) ובמי שיש לו מחפורת מה דינו בשבת. סימן ל"א אם מועיל לעשות צורת הפתח על הנהר. סימן ל"ב במי שעושה ע"ח וע"ת כאחד אי יכול לברך ברכה אחת על שניהם ובענין שיעור תוך כדי דיבור. סימן ל"ג בענין עירוב עיין בפנים. סימן ל"ד בנחתום שמתחיל לגבל ע"י נכרי קודם יציאת ש"ק ובדין אם ל"ה מנין עד שמ"ע אי יש לומר קדיש עם תתקבל. סימן ל"ה בענין נפל הנזכר לעיל סי' י"ד ובענין מ"ש בשו"ת חת"ס סי' קכ"ח. סימן ל"ו בענין טלטול בביהכ"נ בלא עירוב. סימן ל"ז ע"ד שמעמידין טה"ע וקאפ"ע בעש"ק תחת נאפט לאמפף ומתחמם כל הלילה ובדין מגרר ד' אמות ברה"ר ובדין מקוה מבאר ארטעזי"ש. (וע' לבו"מ יו"ד מהד"ת סי' צ"ח). סימן ל"ח פי' אדשימשא אריש דיקלי שבת ל"ה ופלפול בדברי הפמ"ג יו"ד סי' כ'. סימן ל"ט בסוגי' דמס' עירובין דף י"א ובדין מסוכנת שלא השגיח השו"ב על הפירכוס. סימן מ' בדין כפי לישה של המצות שנשארו איזה ימים בלא נקיון ובענין מ"ש הפמ"ג דבב"נ לא אזלינן בתר רובא. סימן מ"א בענין אפיית מצות של מצוה בתוך הראהרע"ן ובענין מקוה. סימן מ"ב אם מותר להפך המצה בתוך התנור מצד זה לצד אחר. סימן מ"ג ע"ד הסכינים שעוקצו נתחב בתוך הקתא בדבק שקורין דיאנט"א אי מועיל להם הגעלה ובדבר מ"ש בתשו' חת"ס בענין טיחת טיט לחלק בין תנור לרערי"ן. סימן מ"ד בא' שעשה שלו"ס קודם הפסח על שפיריטו"ס עם מחלל שבת בפרהסיא ואוכל חמץ בפסח ואינו עושה שום תיקון מכירה, ואם קנין שלו"ס חשוב קנין להיות ברשותו. סימן מ"ה בדין מכירת חמץ שנמצא השטר מאוחר ובדין חומץ שיש לחוש שנתערב בו שפרי"ט. סימן מ"ו במי שנותן ס"ת לביהכ"נ ביו"ט אם מותר להוציא הס"ת מביתו לביהכ"נ במקום שאין עירוב. סימן מ"ז אם מותר ביו"ט להוביל התינוק ע"י גוי למקום המוהל ע"י מרכבת הברזל (באהן). סימן מ"ח אם מותר לקנות ע"י צעט"ל קרח מהאייזר פאברי"ק מעיו"ט להביאו ביו"ט ע"י עכו"ם וליתנו לאייז קאסטע"ן כדי שלא יתקלקלו התבשילי' בחום היום וע"ד השולחים צייכי"ן בשבת למדת יין שקנה מע"ש. סימן מ"ט בשבוע שחל בו ט"ב אם מותר לאכול בשר השיריים משבת, (וע"ע בס' מנחת פתים עיו"ד סי' רי"ח מ"ש בדין זה] סימן נ' בענין טבילה בליל ר"ה. (לאחר הדפסה כתבתי עוד בענין זה ב' תשובות ואציגם פה (א) להרב הגאון מו"ה ישכר שלמה טייכטהאל נ"י דומ"ץ דק"ק פישטיאן יצ"ו, הנה ע"ד הוראתו בענין טביל' לליל ר"ה אם כי היתה יכולה לטבול דהיינו שהיתה סירג' יום א' להפסק טהרה ודעת הדר"ג דאין דנין רק במקומו ושעתו, והנה בסברא זו נראה דבמחלוק' שנוי' בין שי' הרמב"ן ובעה"מ בפ' ראד"מ כידוע מ"מ בנידון זה ודאי כדאי לסמוך על סברת הרמב"ן הנ"ל וגם כי בשלה"ק מתיר בפשיטות אפי' היתה יכולה לטבול מקודם לכן והביאו במחה"ש ובסדור יעב"ץ שכ' בתמיה מנ"ל לגזור גזירה ביום שנפקדו האמהות ע"ה והעקרות ולעקור עונה דאורייתא וק"ו בנ"ז שלא הזידה על זמן טבילה עצמה רק בזמן הפסק טהרה וכסברת הרמב"ן וכו'. (ב) להרב הגאון מו"ה