לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שסט

כי פסולים ג"כ לעבודה כמבואר בבכורות מ"ה מחוייבין הם לחלוק כבוד לכהן הכשר להקריב ודו"ק]. ומ"ש כת"ר שהוא שוגג ואונס קשה להאמין וגם מנ"ל שנאמין לו עפ"י עצמו וגם לקרותו בתוך ז' קרואים לבטל עי"כ תקנת חכמים ואפשר למפטיר מותר לקרותו ומ"ש דעי"כ יש לחוש שיבעט ויעבור על איסורי חכמים בזה מחלוקת ביו"ד סי' של"ד בין הרמ"א וט"ז וע' בחת"ס חיו"ד סי' שכ"ב מ"מ בנ"ז לא ראיתי להקל דשאני התם מכמה טעמים כמובן. ד) ולענין עירוב בחצר הקהל הסברא נוטה כמ"ש כת"ר דהא במס' נדרים בפ' אין בין המודר חשוב ביהכ"נ כשותפין לענין שאין המודר יכול ליהנות ממנו ומ"מ לעשות תיקון לכ"ע כמ"ש באו"ח סי' שפ"ב בהניח במקומות הנ"ל דבר מוקצה שאין לטלטל אפי' משום גופו או מקומו ע"ש היינו אם מחללים שבת בפרהסיא אך מעכ"ת אינו מפרש מהו שאין מודה בעירוב וע' בסי' שפ"ה בענין צדוקי ומ"ש המג"א שם. ה) ע"ד בע"ב שדרים בבתים שאינו מניחים אותו לעשות סוכה ואוכלים חוץ לסוכה אם אין חשש במאכלות שלהם ובחורים מבני ישיבה יש להם יום יום כנהוג, הנה לא אדע מה עלה ע"ד לחשוד ממצות עשה ללאו דטריפות וכיו"ב בי"ד סי' קכ"ז דאפי' פסולי עדות כשרים להיות נאמנים לענין איסורי' אם אינו חשוד לאותו דבר. וע' באו"ח סי' תר"מ לענין אם כבו הנרות בליל ש"ק ובביתו דולקים הנרות שמותר לאכול בביתו אם יש טורח גדול לילך לסוכה של חבירו כ"פ הרמ"א וכת"ר מבפנים ויודע גודל הטירחא ע"כ לחשוד על המאכלים איני יודע טעם הלא יש להודע אם שולחים שאלות למורי הוראה. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ב' שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה אהרן דוד רובינשטיין נ"י אבד"ק קאוואטשהאזא יצ"ו. יק"מ בא לידי ע"ד הטי"ת אשר הרחיבה הסופר ומתוך כך הראה לתינוק דל"ח ול"ט להבחין אם הוא כצורתה להלכתה ולא הכירה ע"כ עצתו להמשיך ראש ימיני ג"כ להלאה וסופר א' ערער עד"ז שלא יהי' הטיתין שווין וכת"ה השיב דכן הוא בשאר אותיות אשר הסופרים מרחיבים כדי להשוות השיטות או מפני שאר סיבות, והנה כאן סופר מומחה לרבים בקי כמעט בכל ספרי סת"ם המצוים אמר לי כי לדעתו דברי כת"ה כנים אך טוב מזה הי' אם אפשר לגרר אותיות המוקדמים שדרכן להמשיך כמו דל"ת רייש ה"א וכיו"ב דהם בלא שנוי ע"י הרחבה כמובן דאז הי' אפשר לכתוב הטי"ת כשאר טיתין כי טי"ת אם כי מותר להרחיבה מ"מ משתנה ועי"כ אין צורתו עליו וכמו בנ"ז ומי יודע אפי' אם יתקן פמ"ש כת"ה אם יבחין התינוק וכמ"ש באות חי"ת עם חטוטרות דאינו מבחין דלא רגיל בחי"ת כנ"ל ה"ה דאינו רגיל בטי"ת משוכה לרחבה, וראיתי מ"ש דע"כ בא לידי מדה זו להבחין ע"י תינוק מפני דברי טו"ז סי' ל"ב ס"ק כ"א עיין בלב"ש שפי' דברי טו"ז בענין אחר והיינו דנסתפק הטו"ז באם למטה קרוב ולמעלה רחוק אם נחשב כתיבה אחת או לא כיון דלמעלה פרוד ורחוק ע"כ הגיה במ"ש למלאות השיטה וצ"ל למלאות החלק, ובאמת פירושו כמעט מוכרח דאין דרכו של טו"ז לקצר כ"כ ולהבליע דין חדש לענין שנוי אות במה דלא מיירי המחבר כלל. אך בקה"ס וכן בס' מאיר עיני סופרים כותבי' כי כך הלכה וציין שם דברי הרא"ש ופוסקים דבכל ספק בצורת האות מראים לתינוק דל"ח ול"ט. וע"ד אם המשיך יותר מדי דצריך להראות ציין שע"ה ובפי' ר"ת בזה ס' שערי אפרים ומדברי הטו"ז לא הזכיר כלל נראה דגם דעתו כס' לב"ש דלא נתכוון הטו"ז על הנ"ל ומ"ש כת"ה דאפי' אינו דומה לצורה אחרת מ"מ שנוי פוסל כ"כ המחבר רס"י כ"ו והוא מדברי הרא"ש וס' א"ח בשם הרשב"א. ומ"ש בשם אור ישראל דצוואר הלמ"ד צריך להיות כוי"ו ולא יו"ד כ"כ המג"א רסי' ל"ו בשם ב"ש ובקה"ס סי' ה' הביא מחלוקת בזה ובשעה"ד האיך יעשה ע"ש וע' בס' מאיר עיני סופרים בענין זה ואצ"ל, ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן ג' שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מהו' ישראל חיים סאמעט נ"י בק"ק ק' ווארדיין יצ"ו. יק"מ בא לידי וראיתי מ"ש בדברי מג"א סי' ח סק"ג בשם הכוונות שהאריז"ל הי' מכסה בטלית תש"ר וכתב עליו דעכ"פ לא יהי' מכוסה לגמרי כמ"ש בסי' כ"ז דמצוה שיהיו מגולים כמ"ש בגמ' מס' מנחות דף ל"ה ע"ב וראו כל וגו' רא"א זה תפילין וכן בכ"מ ושוב הביא דברי ט"ז סי' צ"א שהביא דברי זוה"ק פ' ואתחנן דצריך לכסות ראשו ועיניו וכ' בפמ"ג שכן נוהגים וכת"ה דעתו שגם המג"א לא הקפיד אם בתפלת י"ח יהי' מכוסה כנ"ל, לענ"ד אינו מוכרח שיהי' הטלית מכסה גם תש"ר רק דרך הצדדים מהצדעים יהי' מכוסה על ידו וכן ראיתי כ"פ ויען כי קשה לישב הלכה פשוטה מגמ' ופוסקים מפני דברי הנסתרים שאין לנו עסק בנסתרות וכבר כ' המג"א סי' כ"ה בשם כנה"ג האיך דבעלי קבלה חולקים ע"ד הגמ' ופוסקים עבדינן כגמ' דידן והדברים עתיקין, ועוד אפשר לומר דכך הוא עפ"י נסתר שמן הידוע כי אנשי קודש היו מעוטפים בטו"ת כל היום כמ"ש השלה"ק בהל' תשובה בשם האריז"ל שזה מדברים המקדשים את האדם וכן שמעתי על גדול אשכנזי מבני ישיבתו שהי' מתפלל תפלת מנחה בטו"ת ע' במג"א סי' ח"י א"כ השוו מדותיהם אבל אנן דלא נוהגין כן יש בזה חילוקי דעות, וידוע מ"ש הטו"ז סי' תע"ג לענין נט"י לדבר שטיבולו במשקה מפני מה רק בסדר ש"פ נוהגין כן ולא בשאר ימים שבשנה אין זה אלא חסרון זהירות וצריכין להשוות מדותיהם ורבותיי הגאונים זצ"ל שהיו כולם תלמידי מרן החת"ס זי"ע לא