לבושי מרדכי על אורח חיים ז

מכתב מכתב חתני כבני הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם כש"ת מו"ה יוסף צבי דושינסק שליט"א אב"ד ק"ק גאלאנטא יצ"ו בעה"י ב' לס' תרומה תער"ב לפק"ק גאלאנטא יצ"ו יצו ה' את ברכתו. וירב שלוותו. של כבוד אהובי אדמו"ח הרב.... כקש"ת מהו' מרדכי ליב ווינקלער שליט"א אבדק"ק ה. מאד יע"א. יזכה לביאת הגואל ולקיבוץ ישראל בב"א. גי"ה הגיעני, שמחוני ושעשעוני, בהגלות נגלות לפני דעתו הרמה, אשר נעתר מו"ח הגאון נ"י לבקשת תלמידים וידידים להוציא לאור תעלומה. שו"ת אשר השיב מימים ימימה, ובשם יקראהו שו"ת לבושי מרדכי יכנהו. ובמה אבא לפני אדוני לתאר ששוני, הן אין מלה בלשוני אמנם כלכל בל אוכל אם החשתי. כי אך זה היום קויתי ראיתי. וכמוני כל תלמידיו יאמרו האח מצאתי. וכל דורש טוב. ימצאוהו מלא ברכת טוב. דבר ה' זו הלכה ברורה ומשנה ברורה. פעם בארוכה פעם בקצרה. רוח עצה וגבורה. מפז ותפנינים יקרה. ולי לא בחוה תהלה. יעמדו זרים ויהללוהו בשערים בהמולה. אך אני בתפלה. כעני כי יעטוף לפני נורא עלילה, יוסיף ה' לכבוד אדמו"ח הגאון נ"י עוז ותעצומות. עד זקנה ושיבה כבימי עלומות עוד ילכו רבים לאורו. יתענגו מענות רוחו וזיו יקרו. יזכה לבנין היכל ודבירו כי יקום ה' דברו הטוב עד מהרה ירוץ דברו, בב"א. וע"ד אשר ענוותו הרבני. וכאב את בן ירצני. ואחר כבוד יקחני. ואל על יקראני. להזכר על דבר קדשו. להתעטף בלבושו, ואני יודע ערכי המך. מה מני יהלוך לבא בחצר המלך. אך רצונו הטהור מצוה עלי. ואם איני כדאי. וגם עמוס טרדות בלי פנאי. אך אשר כפי שעה קלה שוטטו רעיוני. אנסה נא בדבר אגדה לכל נפש שווה. ודבר, מה יראני ה' והגדתי לצאת ידי חובה. וכבוד אדמו"ח הגאון נ"י את אשר יבחר יקריב ברוח נדיבה. ובשימת עין לטובה. ואבא פתח השער להתיצבה. ברשות דגול מרבבה. והוא יתברך יפתח לבי בתורתו בהתהלך ברחבה. ולעבדו באמת ביראה ואהבה. אכי"ר במדרש רבה (פ' נצבים) הלכה אדם מישראל שעומד לקרות בתורה כיצד מברך כך שנו חכמים הפותח והחותם מברך לפניה ולאחריה וכו'. יש לדקדק אדם למה נאמר ומהוא שעומד לקרות בתורה. וי"ל עפ"י המבואר בתוספתא דמגילה מובא בשו"ע סי' קמ"ג דאם אין בצבור רק א' שיודע לקרות קורא ויושב ועומד וקורא. ועי' בתוס' גיטין כ"ט וברא"ש ובר"ן במגילה דזה דוקא קודם התקנה שכל א' מברך אבל אח"כ מברך ככל פעם ופעם וא"כ ניכר וא"צ לישב בינתיים. וא"כ י"ל אפשר גם קודם התקנה בכה"ג כדי שיהי' ניכר אפשר שיברך בכל פעם דלא תקנה קבוע הוי. והרי נבאר לפנינו בעזה"י שגדולי מפרשים הסוברים דגם קודש התקנה אם רצו לברך בכל פעם ולעשות מכל קריאה מצוה בפ"ע עושים וא"כ אפשר בכה"ג כדי שיהי' ניכר מנין העולים יש לעשות כן. אבל באמת י"ל כך כיון דמבואר בב"ק דף פ"ב דמשה רבינו תיקן א' בג' פסוקים או ג' כל א' פסוק א' ורק עזרא תיקן ג' גברא בעשרה פסוקים. ומזה נראה דהקפידו דוקא בפותח וחותם מברך כדי שיהי' ניכר תענית משה רבינו ובח' קורא ג' רק פותח וחותם א' איכא (ויהי' מזה קצת ראי' בשיטת בכור שור אשר נביא לקמן בעזה"י) וא"כ יותר יש לדקדק כדי שיהי' ניכר תקנת וש"ר מלברך בכל פעם כדי שיהי' ניכר מנין העולם דהוא רק תקנת עזרא וע"כ אין מברכין רק הפותח והחותם ועושים היכר אחר בישיבה בנתיים וז"ש אדם מישראל שרק א' יש כאן שקורא בתורה שעומד וח"כ יצטרך לישב אפשר דמברך ככל פעם וזה יהי' היכרו כיצד מברך. ע"ז אמר כך שנו חכמים הפותח והחותם דוקא פותח וחותם. ועפ"י הדברים הנאמרים אפשר דע"ז רמזה משנתנו במגילה דנקט ג' פעמים הפותח והחותם. לאשמעינן דוודאי בב' וה' וכל שקורין ג' דבזה הוי תקנת מש"ר דלא כתקנת עזרא א"כ ראוי' ש הי' ניכר התקנה ואם יברכו בכל פעם לא יהי' היכר כלל אלא אפי' בד' או בה' דלא הי' תקנת מש"ר לקראם בחד גברא א"כ י"ל מעיקרא כך תקנו דאם ירצו לברך בכל פעם מברכין קמ"ל. ועיי' בקול הרמ"ז קצת מזה. ואף דבירושלמי פ"ד מגילה נראה דאף בר"ח ושבת הוי תקנת משה לקרות בתורה חד גברא ויליף לה מוידבר משה וכו'. מ"מ בש"ס דידן נראה דדריש לי' לענין שואלין ודורשין ומה שאמר בסוף מגילה שיהי' קורין כל א' בזמנן לאו קריאה בצבור בס"ת רק קריאה ודרישה ועי' בלשון תוס' שם דף ד' נראה דאוידבר משה ילפי' שואלין ודורשין וכן הוא גם בילקוט בשינוי קצת ואכ"מ. אמנם נראה דהאי כיצד מברך י"ל באופן אחר ועי' בדברים אחדים מהרב חיד"א פי' נאה ולפע"ד נראה עפי"מ שהאריכו גדולי פוסקים אם קודם התקנה הי' אפשר לברך לכל א' וא' אם רצה או לא. והנה בטו"ז סי' תכ"ח העלה דגם קודם התקנה אם רצה הי' ברך וביאר דבריו עפ"י דבריו בסי' קל"ט דכולם הי' יוצאים בברכת הפותח והחותם וכאלו כל א' הי' מברך בשעת עלייתו ואם רצה כל א' לברך הרשות בידו ועי' בס' בחר יעקב הקשה עליו הא גורם ברכה שח"צ. ולפ"ד כבר ביאר בט"ז בסי' תרע"ז בארוכה דבכה"ג ל"ש גורם ברכה שא"צ והביא כמה ראיות ועל ידו החזיק גם בברכי יוסף ובנח"ב שלו הביא