לבושי מרדכי על אורח חיים קנו

סימן קל"ח לכבוד הב' החרוץ כ"ה יושיע ווייס נ"י מק"ק בעטלאן יצ"ו: עתה באתי ע"ד שאלתך מה שנוהגים במקומך ביום ב' וה' לקבץ פרוטות מבע"ב אחר קה"ת לנר תמיד וכנהוג בק"ק. ובאין שם השמש עם הקופה שנותנין לתוכן לוקחין נרתיק של תפילין שקורין בית ובתוכ' נקבצים המעות אי שפיר עביד דהא הבית הוה תשמיש קדושה כמ"ש באו"ח סי' מ"ב דאפי' כיס של תפילין הוה תשמיש קדושה ואסור למיצר בי' זוזי'. או אפשר דיש היתר משום דהוה לדבר מצוה וגם דעתך לחלק בין תפילין של יד לשל ראש דשל ראש דמשום השי"ן הוה גופ' קדושה כמ"ש במס' שבת בפ"ב ובכ"מ. משא"כ בשל יד דאפי' הבית ממש דהיינו התפיל' אינ' רק תשמיש קדושה לפרשיות ושוב הנרתיק דהיינו הבית שמכסי' לכסוי על התפילין אינ' רק תשמיש דתשמיש כמ"ש במס' מגילה דף כ"ו דתשמיש דתשמיש מותר להשתמש אלא שקשה לך על סברא זו דהא שם במ' מגילה חשוב מה הם תשמיש קדושה וחשוב הרצועות ולמה לא אמר רבותא יותר דאפי' הבית דתפילין של יד הוה רק תשמיש קדושה: והנה בדבריך האחרונים כבר הלכו בו נמושות וה"ה הפרמ"ג סי' מ"ב דעתו כך כי יש לחלק בין של יד לשל ראש דאינ' רק תשמיש בשל יד. ובשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כ"ז הקשה עליו כקושיתך מהגמ' הנ"ל וכן נראה להדיא מדברי נמו"י מס' סנהדרין ס"פ נגמר הדין דחשיב שם הקציצה הוה גוף הקדושה ורצועות הוה משמשים וסתם קציצה וודאי גם של יד בכלל כמ"ש מס' גיטין פ"ה קציצה תפילין ושם בהדי' חשיב של יד ושל ראש. ועיי' בד"מ סימן מ"ב שמביא דברי כוו"י הנ"ל ועיי' במס' סוכה דף כ"ו ושם ברש"י גם בגיטין ד' נ"ח דפי' קציצה נקר' גוף התפילין מלבד הרצועות ע"כ מוכח דלא כס' הפרמ"ג, ע"כ לענ"ד אין מקום להתיר. ומ"ש משום לדבר מצוה מותר. לענ"ד אין שום היתר אפי' לדבר מצוה דהא שם בסי' מ"ב במג"א סק"ג אוסר להפך קצה הרצועה אם נתפרד ונחתך מן הרצועה במקום הקשר משום דהוה הורדה מן הקדושה מקדושה חמורה לקדושה קלה כמו משל ראש לשל יד אסור ודאי הוה מקום מצוה דצריך להניח התפילין והוה מגוף המצוה ועכ"ז אוסר כש"כ למצוה, אחרת וגם הוה מקדושה למצוה. וידוע מה בין תשמישי מצוה לתשמישי קדושה וגם כי המעות שמקבצי' הוה חולין בעצמן. והלא אפשר בקל לקבץ ע"י כלי אח' או ביד על יד ותול"מ: ובהיותי בזה אמרתי לתרץ קושי' הגאון מהש"ק בה' סת"ם הביא' המהר"ם שיק באו"ח סי' כ"ד בהא דקיימ"ל בסימן מ"ב דמהני תנאי ברצועות משל ראש לשל יד לשנותן וכדעת רי"ו שהביא. ותמה עד"ז דהא קיימ"ל דקדושת הגוף לא פקע' בכדי כמ"ש במס' נדרים דף כ"ט וכ"פ הרמב"ם ושי' הראב"ד דאפי' קדושת דמים לא פקעי בכדי ולענ"ד דלא שייך בקדושה לא פקעי בכדי אלא בדבר הקדש ואסור הנאה שאינ' ברשות' שע"י הקדשו לקרבן או קונם כבר יצא מרשות' ואינ' שלו דודאי אין בידו להתנות על זמן שלא יהי' שלו כמו שם לענין נטיעות הקדש על ל' יום או קרבן כ' יום לא פקעי בכדי וכן קדושי אשה מה יהני קביעות זמן דידי' אבל סת"ם ניהו דהוה דברים שבקדושה לענין הורדה ושמוש חול אבל שלו הוה ומותר בשאר הנאות דהא ס"ת ישנו במכיר' ואסור לקרות שלא מדעת ויש בו משום גזל ועיין בססי' קנ"ד וסי' קנ"ג סעי' ו' במג"ח ס"ק כ"ב וכ"ג ועיי' בב"ב דף קנ"א דאקרי נכסי וכיון דקאי ברשות' ע"כ מהני שפיר התנאי כנלע"ד. בעה"ח אול"י ד' פרשת ויקרא תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו: והנני דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. נשלם חלק אורח חיים שבח לאל בורא עולם