לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שסה

סימן כ"ו בענין עגונה שבא עדות ערכאות שמת בעלה וגם מקבלת הפנכזיא"ן מדד"אע כנהוג, (בפנים ט"ס מהיענעראל צ"ל מהגענערא"ל). סימן כ"ז בדבר עגונה שלא נאמר רק שם כינוי וגם לא שמעו שמת רק משכנים, (בפנים ט"ס שבדבד צ"ל שבדברי). סימן כ"ח בדבר עגונה שישנו סימנים רק על כליו ובגדיו. סימן כ"ט ע"ד עגונה אשר העיד א' שלאחר השטור"ם שמע מבע"מ גויים ויהודי' כי בעלה נפל שדוד ומת אך לא ראה אותו בעצמו גם מקבורתו לא שמע כלום. סימן ל' בדבר עגונה שבע"מ א"י אמר לישראל שראה כי שווארץ מאזעס שוכב שם על הארץ מת ופניו למטה ויען כי הוכרחו לנסוע מפני האויב ל"ה יכול לראותו ואח"כ אמר לו הסאניטע"ט שהוא קבר איש ששמו כנ"ל סימן ל"א בדבר עגונה, השאלה מבואר בפנים. סימן ל"ב בדבר עגונה שבעלה נחלה בחולי טיפו"ס שהי' ביניהם לעת ההוא והובל לספימא"ל ואחר איזת ימים בא סאניטע"ו ואמר במסל"ת דע"ר זעגעלבוים מת וכן העידה ג"כ המשרתת בבית החולים. סימן ל"ג בענין עגונה שא' שמע מהסאנימע"ט כי בעלה מצא לו חץ אל לבו ונגש אליו והכירו והי ירוק כשעוה ועיניו לבנים כדרך המתים, ואחר איזה שעות שמע מהקאמאכדאנ"ט כי כבר נקבר הנ"ל וגם ערל א'. סימן ל"ד בדבר עגונה בענין קול הברה. וע' בפנים. סימן ל"ה בדבר עגונה שהעידו השבויים שבאו מהמלחמה שבעלה נפצע במלחמה ע"י חץ ונפל לארץ ואח"כ שמעו ג"כ מכמה בע"מ שמת, גם מהעמטע"ר השיבו כי לא נודע להם אי' הוא. סימן ל"ו בענין עגונה שכתב בע"מ בלשון דייטש "פערשטענדיגט ווארדען" ולא נאמר ממי נודע לו, גם בענין עגלים. סימן ל"ז בענין עדות ערכאות להיתר עגונה. סימן ל"ח בדבר עגונה שהעיד א' כי ע"י דחיפת שנעלצו"ג נפל על הארץ ונפצע פדחתו וכמעט אין נשמתו בו. סימן ל"ט בענין עדות ערכאות. וע' בפנים. סימן מ' ע"ד עגונה שאמרו שני צוגספיהרע"ר בלשון הגר "דוא וויאלא דארט ליגט דיין ליידינאנט" והלך לשם וראה אותו שוכב על צדו וחסר לו מן צדעי' כמו ד' צטנט"מ. סימן מ"א בדבר עגונה שהעיד א' כי סוסקוגע"ל נכנס במצחו ויצא דרך מול ערפו. סימן מ"ב בענין איסור להתייחד עם הנשים. סימן מג בדבר גט של חרש שלמד לדבר בבית טויבשטוממענאינשטיטו"ט. סימן מ"ד בדבר צווילעה"ע שנתפרדה החבילה ביניהם וברצונו לישא אחרת אי יש לחוש משום תקנת רגמ"ה. ובענין היתר עגונה ע"י טעלעגרא"ם. סימן מ"ה ע"ד החקירה במותר שמן נר חנוכה האיך ההלכה אם קדש בו אשה. (בפנים ט"ס ידיד צ"ל ידידו). סימן מ"ו בכלה וחמותה ששמותיהם שוין אם יש לחוש בזה משום צוואת הר"י החסיד. סימן מ"ז בענין העמדת החופה לעת שחרית, ובענין לבישת הקיטע"ל תחת החופה, ובענין המתחדשים אשר מיד לאחר הנשואין נוסעים למרחקים. ובדין ברכת אירוסין. סימן מ"ח בענין ס' קידושין. ע' היטב בפנים. סימן מ"ט בא' שהשתדך בנו כשהי' קטן וכשנתגדל הבן מיאן בשידוך הנ"ל, סימן נ' בדין אם יש כח ביד הרב לפסול קידושין שסידר אחד בדרך השגת גבול ברח"ש להרב אחר שהתרו בו סלא לסדר. סימן נ"א בחתן שרצונו ליסע לאמעריקא ואבותי' של הכלה אינם מרוצים בשום אופן שתלך עמו אם יבטל השידוכין לעשות רצון אמו או לקיים השידוכי' נגד רצונה, (בפנים ט"ס הבומחי' צ"ל מהבוטחים). סימן נ"ב בדין מורדת ועע"ד לישא אשה על אשתו. סימן נ"ג בדין גט על תנאי, (בפנים ט"ס כמ' צ"ל כמ"ש, להחלי צ"ל להחליט). סימן נ"ד בדין קידושין, והשאלה מבואר היטב בפנים. סימן נ"ה תיקון גט לבנ"י היוצאים לצבא, ובענין כתיבת תיבת "העומדת" בגט. סימן נ"ו ע"ד שו"ב שעשה מלאכה ביום חופתו וז' ימי המשתה, וע"ד אם א' מודר הנאה מהחתן אי מותר לו לומר ברכת אירוסין ובענין שיעור כתובה. סימן נ"ז ע"ד גט באשה שעתים חלימה ועתים שוטה. סימן נ"ח בענין התראה לעוברת על דת מו"י. סימן נ"ט בענין גט פטורין אם יש למנות הכו"ח ע"י כתב. סימן ס' אם מותר להיות כותב גיטין בק' שטאנוסקוו"ה. סימן ס"א ע"ד גט שחיסר הסופר תיבת "שאנו מנין" ואם חיסר יו"ד מן תיבת דיתיהויין, וע"ד תיקון אות כ' להיות ת', ובאשה שיש לה טבעת באצבעה לענין קבלת גט ושאר דברים. סימן ס"ב שם מכוש איך לכתוב בגט, ואיזה הערות נחוצות בעניני הנקודות. סימן ס"ג שם פעסיא איך לכתוב בגט. סימן ס"ד שם אליהו איך לכתוב בגט. סימן ס"ה שם ראניא איך לכתוב בגט, ומבואר השאלה היטב בפנים. סימן ס"ו בענין הנ"ל. סימן ס"ז בענין הנ"ל. סימן ס"ח באשה ששמה בעטני ונשתקע השם לגמרי איך לכתוב בגט.