לבוש מרדכי על יבמות צה

של אשה וקטן, כיון דחסר מילה בגופו, מה לי אם הוא עבד איש או עבד אשה או של קטן, עכ"פ חסר מילה בגופו, אבל לדידן דסבירא לן דקרא דומלתה אותו קאי על האדון, א"כ שפיר יש לפרש דדוקא איש שהוא גדול מילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח, שהרי עליו החיוב למול את עבדו, אבל קטן שאין עליו חיוב למול עבדו אין מילת עבדיו מעכבו מלאכול בפסח, אבל למאן דאמר דקאי על העבד עצמו אין שייך כלל לדרוש דעבד של קטן יש לו דין אחר בגופו מעבד של גדול

ומיושב בזה מה דלכאורה קשה כיון דאנן סבירא לן דהמפקיר עבדו צריך גט שחרור ולא דרשינן עבד שאין לרבו רשות עליו אינו עבד, וגם סבירא לן דעבד צריך לקבל עליו מצות ולא דרשינן עבד איש ומלתה בעל כרחו, א"כ עבד איש למה לי והא בגמ' פריך ואלא עבד איש למה

אכן לדברינו מיושב דהסוגיא אזלה אליבא דמאן דאמר דקרא מיירי בדיני העבד, א"כ אי אפשר לדרוש עבד איש ולא עבד קטן, דהאי דינא דאסור העבד לאכול בפסח קודם המילה אי אפשר כלל לחלק בין עבד של גדול לעבד של קטן, אבל לדידן דסבירא לן דקרא קאי על עכוב של הרב מלאכול בפסח הא שפיר יש לדרוש עבד איש ולא עבד של קטן

ולפי זה לא קשה קושית המשנה למלך על הרמב"ם מאי פריך בגמ' ואלא עבד איש למה, ולא קאמר להוציא עבד של קטן, דהא האי סוגיא קאי אם סבירא לן דקאי על העבד בעצמו, בזה אין סברא כלל לחלק בין עבד של גדול לעבד של קטן.