לבוש מרדכי גיטין מד

דאז תלוי הרצון בידו ולא בידה, אז נעשו קדושין עלי' תיכף

ועפ"י דברינו מתורצת קושית המשנה למלך, בפ"א מהלכות גירושין הלכה ה', על רבינו הכ"מ שכתב. שהטור כתב דהא דאמרינן דאם נתייחד בין כתיבת הגט לנתינה הפסול הוא רק משום שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ותנשא לכתחילה, שהרי עשה הבעל מעשה אחר כך, וגרשה בגט. אבל אם שלח שליח ואחר כך נתייחד עמה, לא תנשא בגט זה, שמה בטל, אבל הרמב"ם שלא חילק. סבירא לי' דאף על ידי שליח, ונתייחד בינתים תנשא לכתחילה, והקשה המ"ל מהא דכתב הרמב"ם בפ"ט מהלכות גירושין, דאם נתייחד עמה אחר שאמר לכתוב הרי אלו לא יכתבו כו', והמדקדק בשורש הדברים יראה בעיניו ולבבו יבין דאין לחלק בין נכתב לאחר היחוד ובין נכתב קודם היחוד, ותדע לך שהרי רבינו ז"ל לא חילק שם בין ידע הבעל כשנתייחד שלא כתבוהו, ללא ידע

אכן לדברינו הדברים כפשוטם, דאם שלח שליח. אף אם אין רוצה לגרש שנתפייס, כל זמן שלא בטל הוי גט אכן הכא, כיון שנתייחד, אמרינן שנתפייס, א"כ אין עדותם של העדים שרוצה הבעל כלום, ובודאי אין חילוק בין ידע הבעל שלא כתבוהו, בין לא ידע, עכ"פ אם אינו רוצה בטל עדות העדים: ואכן אפשר שדין זה שבטל בוודאי הוא דוקא בידעו העדים שנתייחד עמה, והרמב"ם הא מיירי באופן שידעו העדים. שהרי כתב שלא יכתבו. וע"ז כתב דאם חתמו אינו גט.