לבוש מרדכי בבא מציעא ו

ולמעשה של ירושת הארץ, תכלית של יסוד עם ישראל, אבל אם ברוחם, לא שלטה עצבון על ההתרחקות ממקום ליסוד התורה הוא פורענות שבשביל זה צריכים לשנות סידור התורה: ולהיפך מדה טובה מרובה, מה גדול השכר מאהבת התורה, לפעול ולעזור לאלה הלומדים תורה, להגדיל ולהאדיר תורה בישראל. מהעלבון הגדול. על רפוי הידים. מעמל בתורה, נוכל להתבונן, גודל החיוב לעמול בתורה, להשכיל ולהבין, עמקות התורה, להוסיף לקח ופלפול בסברא

ובכן כאשר בחסי ה' ספרי אשר הוצאתי על מס' ב"ק בשנת תר"ם, נתקבל לרצון לפני גדולי התורה ובמקומות התורה ואותו ידרשון, אות הוא כי בע"ה חידושי ובירורי הדברים, החילוקים והסברות הולכים במישור כבהבנת הדברים, ובודאי זכותו דמר אבא זצוק"ל, אשר כל ימיו מסר נפשו ללמוד תורה, מתוך דחק וטרדה ועמל רב לצרכי החיים וזכות הרכים אשר זכיתי בע"ה להגיד לפניהם השיעורים, דין גרמא שאזכה לכון הדברים לישרם, ולעמקותם, ובכן זאת יתן עוז בנפשי להוציא לאור גם חידושי על מס' בבא מציעא אשר חקותי. כי בעזר השם גם ספרי זה יתקבל לרצון. ויעלה על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן. ומתכונתו כמתכונת ספרי על מס' בבא קמא, ועיני נשואות לה'. שיחנני ויזכני להוציא לאור יתר החירדושים שחדשתי, ביתר המסכתות שלמדנו בהישיבה הק' דסלאבאדקא. וכן החידושים אשר זכני ח' לאמר לפני הרבים, בהישיבה הק' הגדולה והמפוארה, כנסת ישראל בעיר הקודש חברון. בעניני קדשים. אשר פה בהישיבה הק' מלבד התלתא סדרי מועד. נשים. ונזיקין. בני הישיבה הק'. שמים לימודם גם בהנך תלתא סדרי זרעים. קדשים וטהרות. בעיון רב, ומחרשים חידושים בגדלות וזכותא דארעא דישראל וזכות אבותינו, ושני מכפל מסיעתם, ובם אותי עזר ח' לע"ע שזה שנה שנתישבתי בקביעות במבחן זכיתי להגיד לפניהם חידושים בסדר קדשים, מלבד השיעורים. במסכתות מנשים ונזיקין שלומדים, יהי רעוא דאימא מלתא דתתקבל

וברכה לראש משכיר, האלופים הקצינים, נדיבי לב. חובבי התורה. אשר מעת התיסדה הישיבה הק'. התאחדו לימדה, ואח"כ נהיו ךועד עזרה ועומרים על המשמר. לתמוך את הישיבה, ואשר להם החלק וזכות בהישיבה הק' הזאת. אשר במשך זמן קצר מעת שנתיסדה. כבר היא לתלפיות, ומאפסי ארץ, ינהרו אלי'. לשמע רוח התורה והיראה הממלא כל חללה, ואשר בה הם עולים ומצליחים, ובהישיבה הק' כעת קרוב למאתים בחורי חמד שוקדים על התורה. ונתונים לה' ותורתו. הרבה מהם חזרו על כל הש"ס איזה פעמים, וגם למדו הרבה ירושלמי. וספרי הראשונים וחמה גדולי ישראל

וראה דאינו עין בעין השגחת ה', שהי' רצון לפניו, כי עת אשר התעורר רוח קודש רוח כביר בעם הקודש, לישב ארצנו הק' ולבנות הרימותי' עליהם ביחד עם זה, וקודם זה, לרומם את בית ה', להוסיף על הישיבות הקדושות הנמצאות, עוד ישיבה קדושה. שתהא מרכז התורה לעם ישראל, ולקיים כי מציון תצא תורה ומארץ הקודש יצאו גאונים וגדולים לכל תפוצות הגולה וכמו שאמר עזרא, לרומם את בית אלקינו ולהעמיד חרבותיו ולתת לנו גדר ביהודה. אשר מזה דרשו רז"ל (שבת דף י"א) שרק ברומם בית ה'. יעשו בזה שיעמידו החרבות ושיותן לנו גדר ביהודה. ואם זה אמרו עזרא ונחמי'. בבנותם את עיר הקודש ירושלם ובהקימם ברוח קדשם את בית עמנו שמה כי אך בהתרומם בית ה'. נבנה את חרבותינו. על אחת כמה וכמה עתה שאם נרומם את בית ה', מקומו בעולמו ד' אמות של הלכה, בארצנו הקדושה ונעשה את ארצנו עליון. להוציא ממנה תורה לישראל. אז יצלח מעשה ה' בידנו. לבנות ולקומם חרבותיי

הדבר הי' בשנת תרפ"ד. כשהיתי אני וחברי הגאונים באמריקא למען קריאת הצנטרל רליף, שהי' שולח תמיכה לכל מוסדות התורה בכל תפוצות הגולה אז בא אלי בשורה לא טובה מהישיבה הק' דסלאבאדקא כי יצא גזירה שבשבילה עומדת לחרב חלילה, וכי בהכרח, אם לא נשנה את רוח לימוד התורה שבה אי אפשר לה עמוד, ובכן אין עצה אם לא שנבקש לה מקום אחר, ומאור עינינו גאון היראה ואהבת התורה, המאיר עיני בני הישיבה במוסר מדות ואהבת תורה ויראת שמים הרב הגאון ר' נתן צבי פינקל זצוק"ל, עמוד הישיבה פנה אלי בהידיעה הזאת ושאל חות דעתי, ואנכי עניתי שלדעתי נחוץ ליסד ישיבה באה"ק, ושיש תקוה שאחינו הנדיבים באמעריקא, יתנו ידים להמפעל הנשגב הלזה, הנוגע לכל עם הקודש, ולענין ישוב ארץ ישראל, החביבה על כל ישראל, ואחרי שגם הוא הסכים לזה נסע כבוד חתני הגאון המפורסם ר' יחזקא' מרנא שליט"א לתור איזה מקום טוב בעדינו והיתה עצתו, ליסד הישיבה הק' בעיר אבותינו עיר הקודש חברון והסכמנו לזה. ואנכי פניתי אז לכבוד הנדיבים האלופים שהמה עתה חברי הועד

והמה אספו אז, קרוב לעשרים אלף דולאר על הוצאות העתקת חלק גדול מהבחורים, מסלאבאדקא. לחברון עיר הקודש וכבוד חתני הגאון הנ"ל קבל עליו להיות ר"מ ומנהל בהישיבה הק' וברוחו הכביר הוא משפיע תורה ויראת שמים, יחיהו ה' עם בתי הרבנית היקרה פעשא סרים תחי' ובתם תחי' על פסח, של שנת תרפ"ה באתי לחברון ועד אלול של שנת תרפ"ה היתי בהישיבה הק', אכן באלול שנת תרפ"ה, שבתי להישיבה הק' דסלאבאדקא כי תיכף כאשר נתיסדה הישיבה הק' בחברון. רוע הגזירה עברה כמעט כי אינינה נוגעת בהישיבה הק' דסלאבאדקא והיא כאז כן עתה בלימודה ובצביונה עין בעין ראינו אז. כי הגזרה היתה אך למען שתתיסד בארץ הקדושה עוד ישיבה קדושה, ישיבה מרכזית לכל אחינו, כי רצון ה' וחביב לפניו ישיבה קדושה המפיצה תורה לכל ישראל בארצנו הק'. כי אין תורה כתורת ארץ ישראל. ובחסדי ה' השפעת הישיבה רבה, נתרומם קרן התורה, ואם אמרו רז"ל כי בני מחוזא אבירי לב דחזו יקרא דאורייתא, ולא אגיור גיורי מיניהו, רואים אנו כי לוא לא היו בני מחוזא אבירי לב מדרך הטבע בראותם, הרבה מתקבצים לחדשי כלה ללמוד תורה הדבר הזה הי' פועל עליהם להתגייר. אף שהמה אומות העולם, ועם ישראל בגולה, דלים מחופים ומטורפים, אעפי"כ בראותם אנשים שהם יודעים בנפשם, כי המה כבירי הרוח, ובראותם איך המה נתונים להתורה הקדושה, ובחדשי כלה יעזבו כל אשר להם לבא לשמוע הלכות החג בחג והלכות פסח בפסח, הדבר הזה פועל על לבבות אנשים שאינם אבירי לב לבא תחת כנפות ה', וא"כ מה גדול ההשפעה הרבה, בראות הכל יקרא דאורייתא