לבוש מרדכי בבא קמא רד

דהא דאין קטן עושה שליח הוא דדרשינן גם אתם לרבות שלוחכם מה אתם בני דעת אף שלוחכם בני דעת וכתב ע"ז בספר קצוה"ח (סי' קפ"ח) דז"א רק למ"ד מופלא הסמוך לאיש לאו דאורייתא ולדידי' הוא דבעינן דוקא גדול ובן דעת נמי גבי תרומה. אבל למ"ד דס"ל מופלא הסמוך לאיש דאורייתא ולדידי' תרומתו תרומה מה"ת אם כן ליכא למעט קטן משליחות מאתם גם אתם ע"כ. ולפ"ז הא דב"מ דבעינן דשוי שליח מעיקרא ולא סגי בגילוי דעת לבסוף דניחא לו משום דכתיב אתם מה אתם לדעתכם פי' מעיקרא אף שלוחכם לדעתכם מעיקרא. היינו דוקא למ"ד דמופלא הסמוך לאיש לאו דאורייתא דלמ"ד דאורייתא לא דרש מה אתם לדעתכם ולא ממעט מאתם רק התורם שאינו שלו ולא גילה דעתו כלל דניחא לו אבל כל שגילה דעתו אף לבסוף דניחא לו אתם קרינן בו וא"כ הרמב"ם דס"ל בה' נדרים ונזירות ותרומות דמופלא הסמוך לאיש דאורייתא ע"כ לא דריש כלל מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם ומש"ה אזיל לטעמו דתרומתו תרומה אף בלא שוי שליח מעיקרא אלא שגילה דעתו לבסוף דניחא לו עכ"ל היד אברהם וכיון דלדעת הרמב"ם והשו"ע דליכא למעט קטן משליחות א"כ בנ"ד דהקטן מופלא הסמוך לאיש. לכן הוי בשליחות וממכרו לנכרי הוי מכירה גמורה ופטורה מן הבכורה. אבל באמת דברי היד אהרן צריך לעין וברמב"ם (פ"ב) מהלכות שלוחין הלכה ב' מבואר דקטן לאו בר שליחות ודוחק לומר דהרמב"ם מיירי דוקא באין מופלא סמוך לאיש וצ"ע בזה הנלע"ד כתבתי

נאום צבי חיים בר' דוד ז"ל

תם ונשלם