לב חיים פלג'י חלק ב ח

ספר לב חיים ח"ב חא"ח סימן א' שאלה אמאי לא תקנו לקרות בכל יום בכלל פ' הקרבנות פרשת הדלקת המנורה שבס' אמור וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך וכו' להעלות נר תמיד וכו' כיון דהוי נמי זה מצורך עבודת בהמ"ק וצריך טעם למה תשובה עיין במסכת יומא דכ"ר ע"ב הדליק ליחייב הדלקה לאו עבודה היא ולא והתנייא וכו' ומשני הצתת שיתא עבודה הדלקה לאו עבודה היא יע"ש ועיין למהרש"א בח"א בשבת פר"ע דפ"ז ע"ב ראשון לעבודה וכו' ומיהו הא דלא חשיב הכא ראשון להדלקת נרות משום דהוי בכלל ראשון לעבודה יע"ש: אלא דיש לעמוד ע"ז ממ"ש בת"כ פר' אמור ופסקו הרמב"ם בהל' טו"מ פ"ג דין יו"ד דהדלקת הנרות דוחה את השבת ואת הטומאה כקרבנות שקובע להם זמן שנאמר להעלות נר תמיד יע"ש וכ"כ הרב החינוך ס' תצוה סי' צ"ח יע"ש ונראה דכיון שסיים מרן וכתב בש"ע שילמוד אחר פ' הקרבנות פ' מזבח מקטר קטורת וסימני הקטורת ועשייתו יע"ש הרי בתוך פ' מזבח מקטר קטורת הם פסוקי והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה וכו' הרי הוא מזכיר הדלקת את הנרות ולכן לא הוצרכו לתקן לומר פ' הנרות בפרטות ומיהו אם ירצה לקרות בכל יום תמיד גם פ' הנרות כנז' לעיל מה טובו ומה יופייו ותע"ב כן נ"ל ודוק כי קצרתי: סימן ב שאלה במאי דקי"ל בש"ע א"ח בהל' נטילת ידים שחרית סי' ד' סי"ח בדברים הצריכים נט"י ואחד מהם הוא בנוגע במנעלים אם הוא דוקא במה שקורים אותו סאפאטוס ג'ישמיס וכדומה שהוא המהלך בהם ברגליו על הארץ ממש או אפילו מי שנועל השירב'יאס וטירליקיס וג'וראפיס וקאלסאס וכדומה שהוא נועל ברגליו ואינו מהלך בהם על הארץ: תשובה הנה בתחילה צריך לחקור דזה שחייבו נט"י על הנוגע במנעלים מאיזה טעם הוי טומאה זו לטמא את הידים ולהצריך נט"י אם הוא משום שדורך ברגלו על הארץ והארץ היא מטונפת באיזה דברים מטינוף ולכלוך וכדומה אזי הדין נותן דוקא במנעלים וסנדלים בכל ההולך בהם ברגלו על הארץ הוא דחייב הנוגע בהם נט"י ברם באלו שהם שירביאס וטירליקיס וג'וראפיס וקאלסאס וכדומה שהוא הנוגע ברגלים ואינו הולך בהם ע"ג הארץ יהיה התר גמור הנוגע בהם ואינו מטמא את הידים ברם אם הטעם שצריך נט"י בנוגע במנעלים משום שנוגעים שהוא מקום טינופת וזיעה א"כ אז אדרבא יותר יש להחמיר בשירביאס וכדומה הנוגעים ברגלים ממש יותר ממנעלים וסנדלים וכדומה וא"כ יש להחמיר בהם ליטול ידיו בכל לו הנזכרים משום חומרא: והנראה לומר כי בכל אלו הדברים צריכים נט"י יען א"א שלא יהלך בהם לפעמים ע"ג הארץ בשירב'יאס וג'וראפיס וכדומה ואולם אם יהיו הג'וראפיס חדשים אין צריך נט"י הנוגע בהם כמ"ש הפוסקים בדין מנעלים חדשים וכ"ש הוא. אלא דנראה דאפילו יהיו הג'וראפיס וקאלסאס וקאלג'יניס וכדומה הנעשות מבגד וכיוצא בהם שהמנהג לכבסם כשהם מטונפים וכיוצא בהם נראה דכל כי ה"ג הו"ל כחדשים וא"צ לנט"י. והירא את דבר ה' יזהר בזה הרבה בכל הדברים שמנה בשולחנו הטהור דהנוגע בהם צריך נט"י וכבר כתבתי בעניותי בסה"ק לב חיים ח"א סי' ס"ג דבכל הני צריך נט"י ג"פ ע"ש בס"ד ושם בסימן ס"ה עמדתי על מי שנוגע ביד חבירו שהם טמאות משום רוח רעה או שנגע במנעלים וכדומה הצריכים נט"י אם נוגע הטהור ביד זה דצריך נט"י אם נטמאו ידיו וצריך נט"י והירא את דבר ה' יזהר גם בזה כי רבים נוגעים באלו הדברים הצריך נט"י ואינם נוטלים והטהור נוגע בידיהם ובפרט בזה שנהגו דרך כבור לנשק ידי הגדול ממנו ולהרבנים כי יהיה מכסה בידיו הנק' מאניראס בלעז כי לא יצטרך לנט"י בתוך התפלה וכדומה. גם יזהרו בכמה דברים הצריכים נט"י שהם הנוגעים בצואת החוטם והאזן ובפרט השואפים אבק בורנו טוטון בעת התפלה כי הוא מוציא ליחת החוטם באצבעותיו כי בלא"ה כבר אסרו הפוסקים לשאוב אבק הבורנו טוטון בשעת התפלה נוסף עליו איסור זה שמטמא את הידים במכניס ידו תוך אזנו וחוטמו כמ"ש בסה"ח סי רנ"ב ובס' חמ"י בה' עימ"ת פ"ק ד"ן ע"א יע"ש וכמה צריכים ליזהר בזה השלוחי צבור המוציאים את הרבים י"ח בתפלתם הפרט מפורש ביוה"כ שהכ"ג היה עושה חמשה טבילות ועשרה קידושין ודי לו לש"ץ שיהיו ידיו נקיות ולא יגע באוזן ובנחיריים וכדומה והקורין הפטרה בצבור שיהיו ידיו נקיות כדין וכהלכה וכבר כתבתי בזה עוד בסה"ק רו"ח חא"ח סי' ד' בס"ד וכן יש ליזהר במכניס ידיו לתוך בית הכסא הגם כי לא עשה צורכיו אם נכנס ויצא או אפילו הכניס ידיו לבד צריך נט"י כמ"ש בעניותי בסה"ק לב חיים ח"א שם סי' ע"ב יע"ש בס"ד וכמו כן הרואה לחבירו שעושה אחת מכל אלו. ולא נט"י שחייב להוכיחו על פניו שיטול ידיו ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. והנה בעתה נדפס ס' חדש ממש מעשה רוקח ח"ב ובסוף הספר ס' יין