לב חיים פלג'י חלק ב שיח

מבוכה גדולה בזה דלדברי התשב"ץ וב"ח ומ"ץ שמביא המ"א וחמ"י וקשל"ה דיברך ואח"כ יאמר יה"ר ויאכל. ודעת מור"ם ומ"ץ ובאה"ט וא"ר ופ"מ דיברך ויאכל ואח"כ יאמר יה"ר אלא דהרב חמ"י דחה סברה זאת דעל מה יאמר יה"ר ודעת מהר"ר אשטרוק שמביא שכנה"ג סי' קע"ד ומאמ"ר סי' תקפ"ג וחיי אדם כלל קל"ט סק"ו שיברך ויאכל ממנה ויאמר יה"ר של השאר ועיין שכנה"ג ורש"ל דיאמר יה"ר ואח"כ יברך ויאכל ועיין אגורה באהלך דח"י שדחה דיעה זו ודעת הרז"ל ח"ג שיברך על הרימון או דבר אחר ויפטור התפוח והתמרים וזה לא יתכן שיברך אם לא שיטול התמרים מעל השולחן שהם ב' לארץ בתרא או יברך על שאר מיני שאינם מז' מינים שהם חביבים לדעת הרמב"ם ז"ל כמ"ש מרן ז"ל סכ"ו ודעת הש"פ שיאכל התפוח והדבש עם המוציא ורו"מ מסכים לזה ועיין מטה יאודה שהרי אין מברכין על החרוסת שהמרור עיקר ואין כאן ספק ועיין אחרונים ז"ל מגינים ובאה"ט וא"ר וא"ז זולתם עוד כתוב למר סי' ט' אות כ"ח אם שכח וכו' וץ פעמים לא מהני וכו' ע"ש וכיון שרו"מ הולך אחרי ארי דבי עילאי הגאון חיד"א ז"ל הרי כתב בבר"י שמהני ע"ש עוד שם סי' י"ג אות מ"ו אם לא אמר את מוספי אפי' חל כשבת אין צריך לחזור כמ"ש בק"ג סי' כ"ד ובמחב"ר בק"א סימן תקצ"ג ע"ש ואחר המחילה דשם מבואר דדוקא ביום ב' אינו חוזר אבל ביום ראשון חוזר ונר' שט"ס הוא וצ"ל אם לא אמר ביום ב' את מוספי א"ץ לחזור אבל לא אפרק מחולשא דיום ב' לא יבא בשבת אשר על כן תשובתו הרמתה מהרה תצמח. עוד ראיתי בספרו הנחמד מועד לכל חי סי' (ס) אות י"ט במ"ש הרוקח השיגו"ה בי"ן המצרי"ם בגימ' וכו' והוצרך רו"ם לרמוז בתיבת השיגו"ה לתקן החשבון והרמ"ז יעו"ש. ואני אומר כי כוונת רוקח על ג' תיבות שהם השיגו"ה בי"ן המצרי"ם בגימ' המה וכו' עם התיבות והכולל ואזי מכוון וא"צ לכל הדוחקים לפרשם בענין אחר ומעתה אין דבר כי אם לשאול בשלומה של מלכות גם שלום הרבנים בניו העי"א כ"ד החותם ביום צו"ג שנת אברך את ה' אשר יעצני וש"ר א"ה יעקב רקח ס"ט וזאת תשובתי אליו חזיתיה למר דהשיג על מה שציינתי בסי' י"ב אות י"ד מס' עטרת זקנים על אכילת התפוח ובס' אשר ביד כתר אות ע' נראית כמו כ' וצ"ל עמ"ש ואינו כמ"ש וכן הוא בהעתקה וכונתי רצויה לציין הספרים שדברו בזה וכבר ציינתי לבסוף מ"ש בסה"ק רוח חיים ושם באו הדברים באר היטב ובקו' זה הוא בקיצור מילין ועל ענין אמור של ברכת כהנים לש"ץ כבר השבתי כראוי והנו נצב בספר רוח חיים בע"ה ישמח צדיק כי חזה ובכן תמהני על כתר דלמה טרח וכתב שיש מבוכה בזה מאחר דאני בעוניי כבר רמזתי שיש סברות רבות בזה ומה בא לחדש ומה שהביא מדין חרוסת עם המרור אינו ענין לזה דהתם אינו ברכת הנהנין אלא ברכת המצות ודוק. גם מ"ש עוד מעכ"ת על ענין ז' פעמים דהבר"י כתב דמהני כמדומה דלא נמצא איתו ס' שערי תשובה אשר ציינתי שם דכבר הביא להבר"י ושוב הביא להרב ב"ח דהעיקר כהרב מג"א וגם שהגאון פרי מגדים הסכים כהרב מג"א כאשר ציינתי שם ואם כן בדבר זה דכתב הבר"י אין דבריו מוכרחים דהיא דחייה בעלמא ולא הביא ראיה ברורה להיפך וכנגד זה מצינו אשילי רברבי דחלקו בפירוש ואמרו דלא מהני שמא יפגע בברכה לבטלה או שלא יאמר ברכה כתקנה בהא נקטינן כוותייהו וכזאת וכזאת ימצא כתר בכמה דברים דאין אנו הולכים אחר דברי הרב חיד"א ז"ל. ומ"ש כת"ר נר"ו על ענין אם שכח לומר מוסף ביום ראשון של ר"ה והוא בסימן י"ג אות מ"ו מס' מלכ"ח כנראה שאין בידו ה' חקרי לב א"ח שציינתי שם סימן ד"ן והוא בדף צ"ו ע"ב שדחה דברי הרב בית יאודה שהביא המח"ב ואנן אחר מאריה דאתרין ושהוא מרן זקני אזלינן ולא אלו בלבד לא הוסיף עליך כהנה וכהנה כמה רשומות וציונים שנשמטו מקונטריס זה וע"ט הזמיר הגיע להעתיקם פה עמנו. סימן אלף אות ה' ויו"ב של פסח נולד לוי ומי שהוא לוי יהיה בו ביום רובו בקדושה. שם אות ח' ועיין בספר פתח הדביר ח"ב דף ק"ג ע"א וב' : שם אות י"א ועוד ט"ס וצ"ל שני מלכים: שם אות י"ג ועיין מלאכת שלמה סימן שף שם אות ח"י ועיין ערוך השלחן בהשמטות אות י"ט ונכ"י דה"ן ע"ד: שם שם ההכרזות א' דרוש ב' יקנו פירות שלשה ימים קודם ג' זמן אכילת חמץ והביעור וביטול שני שעות קודם חצות ד' שיאפו השמורות היטב ה' שלא ישכחו מעירובי חצירות כי מבערים הערוב ישן. וגם ערובי תבשלין כשחל י"ט שני בער"ש ו"יו לא ישתו זיגארו כלל. ז' כשחל יו"א או יום אחרון או יו"א של חוה"מ בשבת שלא יאכלו דגים ופירות הבאים מחוץ לתחום עד ליל חול המועד: סימן ב' אות ז' דרבי נועם אות ט' יבא הלוי סימן ג' אות י' וכמה אשכנזים אינן אוכלין כי אם לילי החיוב ושאר סעודות דגים ותפוחי אדמה ומיני פירות: אות כ"ה ועיין מלאכת שלמה סימן ה' סימן ג' אות כ"ו מלאכת שלמה סימן ד' סוף אות ל"ד ועיין להרמב"ם פ"ו מהל' מ"א ה"ב ובי"ד סוף סימן ס"ו וכנה"ג שם ובספר יד דוד די בוטון שם ובס' מש"ל פרק י"ד מהלכות אבל ודוק סימן ה' אות ו' ועיין מלאכת: הק' דקמ"ג ע"ג: סימן ו' אות אלף ועיין השומ"א אות ל"ב וג"ם. אות ד' והשומ"א ובהשמטות אות ז' והשומ'א אות ח"י סימן ח' אות שף ט"ו סיון נולד יאודה סה"ד דט"ו ע"ג וזה יהיה ואת יאודה שלח לפניו להתקין לו בית תלמוד דע"י התורה נותנת לו ממלכות וממשלה