לשון חכמים, חלק שני לד

תיקון לאיש ולאשה שלא היה להם מנוחה אחר מיתתם

קבלת תענית

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכוֹכָבִים כדי שֶׁיִּהְיֶה חֶלְבִּי וְדָמִי שמתמעט בְּתַעֲנִיתִי חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ כְּקָרְבַּן רֵיחַ־נִיחוֹחַ אִשֵּׁה לַֽיהֹוָֽה לְכַפֵּר בַּעֲד נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, של עבדך פב״פ, ולְכַפֵּר בַּעֲד נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה של אמתך פב״פ. שנפטרו מֵעוֹלָם הַזֶּה בִּרְצוֹן אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָרֶץ, ולתקן ולחזק ולעזור את נפשם ורוחם ונשמתם שלא עצרו כח לבא אל מנוחתם ותהיה מנוחתם כבוד, מְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְקַבֵּל תְפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שמתמעט בְּתַעֲנִיתִי למחר כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו עַל־גַּבֵּי מִזְבַּחֲךָ הקדוש. וְיִהְיֶה החלק המתמעט מֵחֶלְבִּי וְדָמִי וְאֵשׁ חַמִּימוּת חֻלְשַׁת גּוּפִי וְהָרֵֽיחַ הָעוֹלֶה מִפִּי בְּתַעֲנִיתִי מזבח כפרח לְכַפֵּר בַּעֲד נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה של עבדך פב״פ. ולְכַפֵּר בַּעֲד נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה של אמתך האשה פב״פ. בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ תָּמִיד גָּמְלֵם (בט״ד צת״ג) . וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־צַר וְאוֹיֵב וּמְקַטְרֵג. ותעשה עמהם חֶסֶד חִנָּם. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

בלילה ילמדו משניות וקריאי מועד ותרי״ג מצות, ואדרא רבא. ואדרא זוטא. קודם הלימוד יאמרו בקשה זו:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ. הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים הַלַּֽיְלָה הַזֹּאת לנדד שינה מעינינו, וללמוד מִּשְׁנָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה לזכות בלימוד זה לְנֶֽפֶשׁ רֽוּחַ וּנְשָׁמָה של פב״פ וּלְנֶֽפֶשׁ רֽוּחַ וּנְשָׁמָה של האשה פב״פ. שנפטרו מֵעוֹלָם הַזֶּה בִּרְצוֹן אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָרֶץ:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְקַבֵּל בְּרָצוֹן לִמּוּדֵֽינוּ אשד נלמוד בְּתוֹרָֽתְךָֽ הַקְּדוֹשָׁה, בַּלַּֽיְלָה הַזֹּאת לִמְחוֹל וְלִסְלֹחַ וּלְכַפֵּר לְנֶפֶשׁ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה של עבדך פב״פ. ולמחול ולסלוח ולכפר לְנֶפֶשׁ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה של אמתך האשה פב״פ לתקנם ולהשלים כל חסרונם ותתמלא עליהם רחמים, והיו למאורות באור החיים, בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ תָּמִיד גָּמְלֵם (בט״ר צת״ג) וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־מִינֵי יסורין ומן כל מיני עונשים ומכל מיני גלגולים ותהיה מנוחתם כבוד, מְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח, יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

ואח״ך ילמדו הלימוד הנז׳, ואחר הלימוד יאמרו ג״כ הבקשה. ביום ילמדו תנ״ך, בקריאי מועד, ואח״ך התהלים כולו ואח״ך אדרא רבא וקודם הלימוד יאמרו בקשה הנז׳. ואחר הלימוד ג״כ יאמרו הבקשה הנז׳.