ליקוטי חבר בן חיים ד פז

סדר גט שלישי דפוס חדש אות מ' הבעל לידך כצ"ל: אות מ"ו דפוס חדש ששלח ליך בעליך כצ"ל: סי' קנ"ה בי"ש ס"ק כ"ט כיון דליכא חשש כצ"ל: סי' קס"ח בי"ש ס"ק ט' ע' לעיל סי' קי"ב: סי' קס"ט בי"ש ס"ק כ"ב של עכו"ם והפקיר ע' מגן אברהם סי' תקפ"ו ס"ק ה' שדחה ד' הב"ח, ועיי"ש: ליקוטי נוב"י מהדורא קמא חלק אה"ע סי' ב' ע"י שליח א"א לגרש בע"כ ויש להביא קצת ראי' מפ' השולח מעובדא דגידל בר ר' עילאי דאמרה לשליח תא למחר ומנ' דאינו מגרש בע"כ ע"י שליח: סי' י"ג שהמינקת תהיה פנויה ע' ס' בית מאיר סי' י"ג מ"ש בזה כפתור ופרח: סי' י"ד ומקום הניחו לי ע' בס' אבני מלואים סי' י"ג מ"ש בזה ותמצא נחת: שם הרי שתלה האיסור בדידי' כ"ל דקתני יוציא מי שבידו להוציא: סי' כ"ו דלא מצינו לגזור ואף דגזרו על חלוצה משום גרושה אף דאינה כ"א בלאו י"ל איסור כהונה שאני: סי' כ"ט ד"ה ויש עוד קצת ראיה וכן ד' הראב"ד בסוף הל' כלאים אבל ספ"ט מה' טומאת מת חזר בו וע' כסף משנה שם: סי' ל' ד"ה ואף שבמס' חולין שאוסר הבכור צ"ע דדיין אסור ליקח שכר על הוראתו משום מה אני בחנם והא דדינו בטל מלתא אחריתי הוה ועכ"פ אם אינו מתבטל ממלאכתו אסור ליקח שכר משא"כ העדים אינם מחוייבים להיות עידי הגט אלא שאם נטלו שכר עדותן בטילה וע"ז כ' רמ"א דאין לוקח שכר על העדות כי אם על שאסרו עליהם האשה: סי' מ"ו ד"ה אמנם מה שנלע"ד ששמעה צ"ל שמשעה: שם ד"ה שורש ד' הירושלמי דבכת א' כצ"ל: סי' ע"ב ד"ה הכלל העולה המעיד היום לעד המעיד כצ"ל: שם ד"ה אפילו אם יאמר מחמת אונס נפשות כצ"ל: סי' ע"ח ד"ה הנה כל משכיל ישראל מצווה להיות שומע כצ"ל: ליקוטי נוב"י מה"ת חלק אה"ע סי' א' אמנם הברכות צ"ע מ"ש מנשים דמברכות על מ"ע שהז"ג: סי' י"א ד"ה ועוד שאיך נימא אפילו שתעבור צ"ע הרי משנה אחרונה באשת כהן שנאנסה מיירי ולא חשודה כלל אאי' אשת איש: סי' י"ב מחויב בעלה לגרשה וק' א"כ הדר משכחת אשה דלגירושין עומדת והדרא קו' תוס' לדוכתא פי' דאם כתב סופר טופסי גיטין יהא כשר לגרש אשה זאת: סי' כ' סוף הסי' מעפ"י שנים עדים ל' ירושלמי ריש סוטה וצ"ע: סי' כ"ג סוף הסי' דר"י שוי' חד"א יש לומר התם כדר בטעות הוה דלא אסיק ר"י אדעתי' דרשה דאתם אפי' מוטעין אפי' מזידין: סי' כ"ז בהג"ה מבן המחבר בשביל כ"ד חדשים אמנם דלמא משקר משום דזילא ליה למנסב זונה דחבריה בפני הכל ואיהו עיניו נתן בה ומשקר כי ממנו הרה: סי' ל' בסוף הסי' לא תצא כצ"ל: סי' ל"א מה שהקשה עלי בטילה ע' לקמן ד"ה אגרת הזה: סי' ל"ה ד"ה ולא דבר נכונה אף שמכניסין וכן מ' מד' רש"י גבי ר"נ התיר לדבי ריש גלותא עיי"ש: בהג"ה מבן המחבר שיקיים מצות פו"ר צ"ע התם מצודה פרוסה לכל אבל הכא הרי יכול לישא אחרת: סי' ל"ו ההיתר הג' הוא רק מדרבנן צ"ע דכולא מלתא דא"א חטא איתא פ"ק דשבת גבי רדיית הפת שהוא ג"כ דרבנן: שם ד"ה אמכם המשנה למלך דניחא לי' למעבד כצ"ל ותיבת לעם הארץ טעות: סי' כ"ג ד"ה אמכם לא מצאתי שהם ידעו דבר ברור לכאורה ממה שאמרו הן הן עידי ייחוד הן הן עידי ביאה משמע דלא בעינן שיחזו רק המעשה: סי' ע"ה ד"ה ועוד נלע"ד דאם מכחשת בעי' עדים ל' זה צ"ע דממ"נ אם הבעל ידע שזנתה הרי אפי' מכחשת א"צ עדים ואם לא ידע וודאי בעי' עדים לאוסרה על בעלה ונקוד הירושלמי' סוף גיטין על בית שמאי דאמרי ערוה בעדים: סי' פ' ד"ה ומ"ש מעלתו אם לא אמר בפי' הנה תוס' פ' השולח כתבו ולכך אומרים כדת משה וישראל, וא"כ אפשר דאם בכיון לא אמרו גלי אדעתי' דאינה מקדש אדעתי' דרבנן: סי' פ"ב נואף שנשא בעולתא דידי' צ"ע מנא ידעי' דבעולתא דידי' היא דלמא מדאפקרא נפשה לגבי דידיה אפקרא נפשה לגבי אחריני וכד' הרמב"ם בה' ייבום ואם נתעברה מביאה ראשונה וודאי היתה בעולה דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה ואם גם די"ל בתוליה כשרו מ"מ מדי ספק לא נפקא: סי' צ"ו דווקא בעברה וצ"ע אטו בחבלה בשוגג הבעל חייב לשלם: סי' קי"ד ד"ה ואמנם הב"י הביא משום דכעין דאורייתא צ"ע דאטו במיאון נשואה דווקא מיירי ותו דלב"ש אין ממאנין כ"א ארוסות ולא נשואות והנה ריש פ' השולח גידל בר רעילאי שלח גט ולא קבלתו דביתהו מ' שהיתה אשתו ואשכחה דיתבא וקא נוולא וע"כ לאו בב"ד כוולא ואפ"ה רצה ליתן לה הגט: סי' קכ"ט ד"ה והבאתי ראי' שישבע עד"ר צ"ע דא"כ דנתינת גט צריך ב"ד אטו כל השולח גט בב"ד צריך שישלח ומי ישביע הבעל אם ישלח שלא בב"ד: באו"ד דהיינו בפני השליח ואם הבעל חולה שאינו יכול לילך אחר השליח והאשה מאי איכא למימר: סי' קל"ב ד"ה ומה שמעל' השיב דהא סוקלין צ"ע מאי ענין חזקה דסוקלין לכאן דהתם היינו כהוחזקה כדה בשכונותיה שהוחזקה בכך כדאמרי' התם בקידושין שהוחזקה שהיא אמו והוא בנה משא"כ חזקה דווסתות למ"ד ווסתות דרבנן לא הוה רוב גמור ואוקמה אחזקת טהרה: סי' קמ"א ד"ה אמנם התוס' אי אפשר להטיל לא ידעתי למה לא הרי ד' בכי אדם יכולים להטיל בבת אחת ד' ציצית בד' קרנות: